האיל סאלח (26 דצמבר 1943 – 29 במאי 2025) היה קצין בצה"ל בדרגת תת-אלוף, כיהן כמפקדו הראשון של גדוד חרב, כמפקד חטיבת שריון וכמפקד אוגדה 85. הוא היה הדרוזי הראשון שמילא תפקידים אלו.

סאלח גדל במע'אר^[1] ולמד בבית ספר תיכון בנצרת. בנעוריו היה פעיל במק"י והשתתף בהפגנות נגד הממשל הצבאי.

התגייס בנובמבר 1961 ליחידת המיעוטים, עבר קורס מ"כים בג'וערה וחזר ליחידתו כמפקד. לאחר מאבק ממושך יצא לקורס קצינים ואחריו שירת כמפקד מחלקה ביחידה. שירת כמפקד חטמ"ר עין יהב בערבה ומפקד משמר פארן. ומנע כניסת מחבלים ופיגוע באזור נאות הכיכר. לאחר קורס מפקדי פלוגות הדריך בבית הספר לחי"ר. במלחמת יום הכיפורים השתתף בלחימה בגזרת רמת הגולן. לאחר המלחמה מונה למפקד גדוד מילואים ובהמשך מונה למפקדו הראשון של גדוד 299, גדוד סדיר שהתבסס על חיילים דרוזים, ופיקד עליו עד 1976. לאחר מכן שירת כסגן מפקד חטיבה, למד במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה וב-1979 מונה למפקד חטיבה – חטמ"ר 406 בערבה. הוא עבר הסבה לשריון ושירת כסגן מפקד אוגדה ומפקד חטיבה 691 (שנקראה בעבר 274), חטיבת שריון במילואים באוגדה 440. באוקטובר 1986 קודם לדרגת תת-אלוף ומונה למפקד אוגדה מרחבית 85 (אוגדת העמקים), גם בכך היה לדרוזי הראשון בדרגת תת-אלוף וכמפקד אוגדה.^[2]

סאלח היה נשוי ואב לשבע בנות ושני בנים.