בן אמאנה ונזי. נולד ביום 11.9.1971 בכפר הדרוזי דלית אל כרמל, בן בכור למשפחה בת ארבעה ילדים. ענאן למד בכפר הולדתו וסיים את לימודיו התיכוניים בבית-הספר "קופטאן חלבי". הוא היה חביב על חבריו לכיתה ועל צוות המורים. ענאן היה "ראש" בכל אירוע ובכל פעילות בבית-הספר ומחוצה לו, וחבריו נהגו לכנותו "מלך הכיתה". ענאן היה גם חבר טוב וסייע לחבריו ולחברותיו ככל שעלה בידו. הוא יצר אווירה טובה בכל מקום שהיה בו, ובחיוכו המקסים קנה את לבם של כל הסובבים אותו והיו לו חברים רבים במקומות רבים. הוא אהב לטייל, לרכב על טרקטורונים, לשחק כדורגל, טניס שולחן ובעיקר לשמוע מוסיקה. מערכת הסטריאו החדשה בביתו נותרה עדות אילמת לתחביב זה.

חלומו של ענאן, כבן לאב איש צבא קבע, היה להתגייס לצנחנים. חלומו התגשם בחודש נובמבר 1989, עם גיוסו לצה"ל. את כל שירותו עשה ענאן בצנחנים. הוא התחיל את דרכו כלוחם מן השורה, והמשיך להתקדם במסלול הפיקוד עד לדרגת רב-סמל פלוגתי ולבסוף שימש נגד משמעת בשירות הקבע. ענאן היה צנחן במלוא מובן המלה, שירת בנאמנות והיה גאה ושלם עם עצמו בדרך בה בחר. הוא השקיע בביצוע תפקידו מעל ומעבר לנדרש. היה מקצועי, אחראי ומסודר, איש צבא למופת, אהוד על מפקדיו, פקודיו וחבריו.

באפריל 1993, במהלך אימון, נפצע ענאן בצווארו מקליע של מאג וחייו ניצלו לאחר ניתוח מורכב. ביום 22.1.1995 נפל ענאן בעת מילוי תפקידו בפיגוע חבלני בצומת השרון-בית ליד. הוא סייע בהגשת עזרה רפואית לפצועים לאחר הפיצוץ הראשון ונהרג בפיצוץ השני. בן עשרים ושלוש היה במותו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בעוספיה. ענאן הותיר אחריו הורים, שתי אחיות – לינה ושרה, אח – הישאם וארוסה – ענת, עמה שקד על בניית בית לבן ויפה בדלית אל כרמל, שלא זכה לחנוך. לאחר נופלו הועלה ענאן לדרגת רב-סמל ראשון. לפני מותו היה ענאן מועמד החטיבה לקבלת אות "מצטיין הרמטכ"ל". חטיבת הצנחנים החליטה שהוריו וארוסתו ענת יקבלו בשמו את התעודה בבית הנשיא, ביום העצמאות.

מתוך ההספד שנשא מפקדו של ענאן: "לאורך כל שירותו הצבאי הצטיין ענאן בכל שעשה. רצונו להצליח היה מופת לכולנו. … ענאן היה ה'אבא' של חיילי הפלוגה וידע לדאוג לחייליו. …ענאן שאף להגיע לקצונה והחל באחרונה בתהליך קבלה לקורס קצינים…". חלום שנקטע בטרם עת. במכתב תנחומים למשפחה כתב הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק: "… ענאן שירת כרב-סמל פלוגתי בבסיס האימונים של חטיבת הצנחנים ותואר על ידי מפקדיו כנגד אחראי, אשר ביצע עבודתו במקצועיות ובמסירות והיה אהוד ומקובל בקרב הסובבים אותו. צבא ההגנה לישראל מצדיע לענאן, ובאמצעותו לעדה הדרוזית כולה, על השתתפותה במאבקנו בדרך השלום…".

את חדרו של ענאן בבית הוריו הפכו ההורים לאתר הנצחה לזכרו. תלמידי בית-ספר היהודי "אפשטין" באטלנטה שבארצות הברית נטעו עצים ב"יער הילדים" לזכר חללי הפיגוע, לאות הזדהות.

בט"ז בשבט תשס"ג (ינואר 2003) העניק אלוף פיקוד המרכז לרס"ר ענאן קדור ציון לשבח אישי, אשר נמסר למשפחתו, "על חירוף הנפש, מימוש ערך הרעות תוך סיכון עצמי, אומץ לב, גילוי תושיה והיותו מופת ודוגמא".