בן כמאל ועפיפה. נולד ביום 16.7.1974 בכפר מג'אר שבגליל. בן למשפחה דרוזית מוותיקי הכפר. אביו שירת שנים רבות במשמר הגבול ופרש בדרגת סגן ניצב. אח לחוסאם, רים, רמי, חכמאת, ויסאם ורנא. עוד אח במשפחה, האח הבכור, נפטר ממחלה קשה כשהיה רוני כבן שנה.

רוני למד בבית הספר היסודי א' במג'אר, והמשיך לתיכון 'עמל שמשון', תיכון מקצועי במחנה שמשון. בכל שנות לימודיו הרבה לעסוק בספורט והשתתף בחוגים שונים – שיחק כדורגל, השתתף בחוג גדנ"ע ובקורס מד"צים. בעיקר הצטיין רוני במשיכת חבל. הוא צורף לנבחרת ישראל בספורט זה, ובמסגרת זו ייצג את המדינה באליפויות העולם: בהולנד בשנת 1990, ובאירלנד בשנת 1992.

רוני, תמיד מלא מרץ ושאפתנות, השקיע והתמיד בהשתתפותו בחוגי ספורט רבים. לאורך השנים השתתף בכמה תחרויות וטורנירים בענפי ספורט שונים, הגיע להישגים נאים וזכה במדליות ותעודות הערכה לרוב.

בחודש אוגוסט 1993 התגייס רוני לצה"ל. הוא שירת כלוחם חי"ר בגדוד 'חרב' (הגדוד הדרוזי), ולאחר-מכן כמ"כ, סמל ורס"פ עד לשחרורו. מפקדיו תיארו אותו כ"ממושמע ורציני, בעל רמה אישית גבוהה, בעל כושר הדרכה ומשמעת עצמית."

כשהיה מ"כ של טירונים, כתבו לו חייליו בסוף המסלול: "אתה המפקד החזק ביותר, בריצה את כולם עובר. הסוד שאף פעם לא רצינו לגלות, שרק איתך אהבנו להישאר שבתות. אחלה בן אדם ומתאים כמפקד, ועל זה כל אחד מוכן להיות עד." ורוני כתב לחייליו: "… עברנו ביחד תקופה ארוכה, קשה ובלתי נשכחת. וגם אם היה קשה, תמיד תזכרו את הפתגם 'אין דבר העומד בפני הרצון'… אני מאמין בכם, שכל מה שלמדתם תבצעו בצורה הטובה ביותר. הייתם '10' של חיילים מורעלים, ואנשים טובים. ואני מברך וגאה בכם, על כל ההישגים הגבוהים שהגעתם אליהם בטירונות…"

לאחר שחרורו מצה"ל עבד רוני כמאבטח בסוכנות היהודית. לאחר-מכן עבד כקצין ביטחון במלון 'מרקיור' בטבריה. בעבודתו זו זכה בהערכה רבה מצד הממונים עליו. באפריל 2001 כתב לו מנהל המלון: "בחודשים האחרונים מחלקת הביטחון במלון בלטה בתפקודה היומיומי, ובמשימות מעבר לאירועים השוטפים במלון. ברצוני להביע את תודתי והערכתי האישית על המאמצים הרבים שהשקעת לאחרונה. אני מודה לך על גילוי היוזמה, האכפתיות ו'הראש גדול'."

באותה תקופה למד רוני בקורס למלצרות ומסעדנות, כדי להשתלב בעבודה במלון.

רוני לא הזניח את עיסוקו בספורט, והמשיך לשחק כדורגל בקבוצת 'בית"ר מג'אר'. היה שחקן מהשורה הראשונה בקבוצה, ותרם להצלחותיה ולעלייתה לליגה ב'.

בחודש אפריל 2002 החליט רוני לחזור לשירות קבע בצה"ל, באותה יחידה שבה שירת בשירות החובה. סיפר מפקדו, סא"ל נזאר: "רוני גילה יוזמה ורצינות ראויה לציון, וכבש את לב כולם באופיו הנעים, באדיבותו ובשמחת החיים שאיפיינו אותו. בשל היותו חייל מעולה ומפקד מצוין, קיבל רוני את תפקיד סמל המחלקה בפלוגה המסייעת. כל זאת, למרות הזמן הקצר ששירת בקבע. ואכן, רוני ביצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר, תוך הפגנת רגישות ומסירות אין קץ לפקודיו."

חודש לאחר שובו לצבא נשא רוני לאישה את ריטה. בני הזוג התיישבו בכפר מג'אר.

ביום 4.8.2002 נפל רוני בפיגוע חבלני במירון. באותו בוקר עלה בצומת שבע לאוטובוס אגד בקו 361 מחיפה לצפת, בדרכו לבסיסו. סמוך לצומת מירון התפוצץ באוטובוס מחבל- מתאבד. עשרות נוסעים נפגעו ותשעה נהרגו, ורוני ביניהם.

בן עשרים-ושמונה היה רוני בנופלו. לאחר מותו הועלה לדרגת רס"ל. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין בכפר מג'אר. הותיר אחריו אישה, הורים, ארבעה אחים ושתי אחיות.

ספד לרוני מפקדו: "לעד נזכור את רוני כמנהיג ומפקד מצטיין, אשר תרם רבות לצבא ההגנה לישראל והיה דמות נערצת, ומופת לחיקוי בקרב חיילי הפלוגה."

בטקס נטיעת עץ זית לזכר רוני בחורשת 'פול הריס' בצפת, חודשיים לאחר מותו, נשא בן דודו קינה: "כואב ועצוב אני, על מותך בן דודי/ כפרי הבוסר נקטפת, בטרם עת מאיתנו נלקחת/ כפרח יפה נבלת, וריחך היסמיני בתוכנו הפחת/ מחבריך למדים נפרדת, וחוויות נעימות כמזכרת השארת/ את שחקניך בחליפות יפות הלבשת, והליכותיך הנעימות הנחלת/ אישה הורים ואחים עזבת, צלקת בליבם הטבעת."

ב-10 בנובמבר 2002 נערך באולם הספורט בכפר מג'אר טקס כומתה לחיילי מגמה 300 בגדוד 'חרב'. בטקס אמר מפקדו של רוני, סא"ל אנואר סעב: "האבידה גדולה. רוני היה חבר חייכן, חובב כדורגל, ידיד, ג'נטלמן ואח לכולנו, שמו חרוט בלבבותינו. אחים וידידי אמת, מפקדי וחיילי מגמה 300".