בן נאזיבה ומחמוד. פריד נולד בשנת 1941 בכפר בית ג'אן, בן למשפחה בת עשר נפשות. הוא למד בבית הספר היסודי בכפר. מאחר שהיה צריך להטות שכם בעול פרנסת המשפחה, לא היה יכול ללמוד בתיכון.

בשנת 1958 נשא פריד את נאיפה ועבד לפרנסת המשפחה כבנאי. את כל מרצו השקיע בחינוך ילדיו, כדי להשלים את שהחסיר הוא. משפחתו מציינת כמה התגאה לימים בבנו ששירת כקצין בשירות בתי הסוהר, ובבנו השני שסיים את לימודי הרפואה.

קרוביו של פריד מספרים עליו כי היה אדם חביב ונוח. היו לו חברים רבים מבני הכפר אשר רחשו לו כבוד רב והעריכוהו מאוד על שום אופיו החזק ועל אומץ ליבו. פריד אהב את עבודת האדמה. בבעלותו היה כרם ענבים קטן שאותו נהג לבצור מדי שנה עם כל בני משפחתו.

בהיותו בן עשרים ושש התנדב פריד לשרת כשומר באחד מיישובי הצפון וגויס למשמר הגבול כשוטר שלא מן המניין. ביוני 1970 ביקש לשנות את מעמדו לשוטר מן המניין ומבוקשו ניתן לו. הוא השתתף בהכשרה ובמסגרתה עבר קורס טירונים, קורס נהיגה, קורס נהגי זחל"מ, קורס מפקדי חוליות וכן נשלח לקורס השלמת השכלה.

בפברואר 1978, כאשר היה בסיור לילה על כביש המערכת בצפון, נפתחה על פריד אש בזוקות ומקלעים. פריד השיב באש. הוא פעל בהתאם להוראות וביצע את המוטל עליו ללא דופי. על כך הוענק לו פרס כספי על ידי ראש אגף כוח אדם של משטרת ישראל.

מפקדיו של פריד העריכו אותו רבות כיוון שנהג לבצע את המוטל עליו בצורה טובה מאוד, והיה יוזם, חרוץ, יעיל ונאמן. שימש בדרך כלל כנהג בצוות סיור, וכנהג נגמ"ש. גילו המבוגר לא הפריע לו. הוא היה כאב לחבריו הצעירים ביחידה ושימש להם דוגמה בהופעתו הנאה, במשמעת העצמית שלו ובשיתוף הפעולה עם מפקדיו.

במהלך מלחמת שלום הגליל הועבר פריד ללבנון עם חבריו לפלוגה כ"א. בזמן שצה"ל פעל כנגד ארגוני אש"ף והחיזבאללה בלבנון, פעל מג"ב בשיתוף פעולה עם השב"כ במיגור קיני מחבלים בעיר צור. הלוחמים שוכנו במתקן שהיו בו שני מבנים בני שתי קומות.

ביום שישי 4.11.1983 בשעה 06:00 בבוקר פנה טנדר שברולט מכביש ראש הנקרה – צור לעבר המתקן, שהיה מוקף בסוללת עפר ובגדר היקפית ואובטח בשמירה מתמדת. הטנדר שנסע במהירות עורר את חשדו של המקלען והוא פתח לעברו באש. שומר נוסף שהבחין במתרחש פתח אף הוא באש לעבר הרכב החשוד. למרות האש פרץ הטנדר את שער הכניסה למתקן ונכנס בין שני המבנים. הנהג המתאבד הפעיל את 500 קילוגרם חומר הנפץ שהיו ברכב וגרם לקריסת המבנים. במקום נהרגו כשישים איש ובהם עשרים ושמונה אנשי מערכת הביטחון. פריד, ששהה באותה העת במתקן, היה בין ההרוגים.

רב-סמל פריד נפל בעת מילוי תפקידו באסון צור השני. בן ארבעים ושתיים היה בנפלו. הוא נטמן בחלקת המשפחה בבית העלמין בבית ג'אן. השאיר אחריו אישה ותשעה בנים ובנות, ביניהם תאומים בני שנה.

בדברי ההספד שנישאו על ידי מפקדו נאמר: "זמן רב יעבור עד אשר נתרגל לכך שמקומו של פריד נפקד מאיתנו ולא נראה אותו עוד בנופה של פלוגה כ"א. פריד, נשוי ואב לתשעה ילדים, מילא מגוון של תפקידים מבצעיים ותרם חלק בלתי מבוטל בשמירה על גבול הצפון במשך שש שנים. בפלוגה כ"א שירת כנהג מבצעי עד יומו האחרון. נתן דוגמה אישית לכל חבריו בכל התחומים. משוכנע אני שמידותיו, תכונותיו וליבו, לב הזהב שפעם בקרבו, יהיו נר זיכרון ויגרמו לכך שדמותו ואישיותו שכל כך הערצנו יעמדו לנגד עינינו לאורך ימים. כולנו מרכינים ראש ונושאים תפילה לעילוי נשמתך".