בן הנייה ויוסף. פאיז נולד ב-28.9.1976 בכפר חורפיש. הוא נקרא על שם דודו, שנפל על משמרתו בעת מילוי תפקידו בשירות סדיר בצה"ל בשנת 1975. היה הבכור במשפחה, ולו שש אחיות.

כתבו הוריו של פאיז: "בעבורנו היה גולת הכותרת, היהלום שבכתר, גאוות המשפחה, עמוד השדרה, בחור כארז הלבנון, משכמו ומעלה, אהוד ואהוב, נתן כתף לכל דורש, צעד בראש המחנה, נשא את הדגל והיווה מופת ודוגמה לערכים נשגבים".

את לימודיו התיכוניים סיים פאיז בחורפיש, ולמד שנת מכינה באוניברסיטת חיפה. הוא התגייס לצה"ל ב-1996, לחטיבת הנח"ל, ועבר לגדוד חרב.

לאחר תום שירותו הסדיר התנדב פאיז לשירות קבע במשמר הגבול, ביחידת "לביא". במהלך שירותו, הודות למסירות נפשו במילוי תפקידו הביטחוני, הוכתר פאיז כיקיר עיריית ירושלים הבירה, כשוטר מצטיין בעל אומץ לב.

פאיז נשא את בחירת ליבו ג'ומאן, בת כפרו, באוקטובר 1999. הם תכננו קן משפחתי חם ומושלם, בנו בית לתפארת בתקווה שיגיעו לחוף מבטחים שקט. כעבור שנה נולדה בתם הבכורה הדייה (מתנה, שי), שנקראה כך על שם אימו של פאיז.

הוא היה בחור שקט ואדיב, אהב את הזולת, שאף לעזור לכולם, צנוע ובעל דרך ארץ, בהתאם למסורת הדרוזית שספג מבית אבא. כל חבריו ומכריו יודעים לספר אודותיו רק זיכרונות טובים, כיאה לתלמיד חכמים.

במסגרת סדרת חינוך יחידתית פאיז נפצע קשה ביום 17.6.2002 בנחל אכזיב, כשקפץ לתוך מים רדודים בלא יודעין. הוא יצא מהנחל בהכרה מלאה, אך משותק בכל חלקי גופו. חבריו לדרך סיפרו שבקשתו האחרונה הייתה: לשמור לו על הבת והאישה.

רב-סמל ראשון פאיז נאבק על חייו במשך עשרה ימים במחלקה לטיפול נמרץ בבית חולים בנהריה, אך נפטר ביום 27.6.2002 בשעה 22:50. בן עשרים ושש בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין בחורפיש. הותיר אישה הרה, בת, הורים ואחיות.