בן רפיקה ועלי. נולד ביום 1.9.1969 בעיר שפרעם. אח ליוסף, וורדי, אניסה, מקבילה, איהם, וליד, חאסם ואימן.

בהיותו בן תשע עבר אמל עם משפחתו לכפר עוספיה. מהר מאוד התאקלם אמל בחברה בכפר והיה לחביב הכיתה ובית הספר. הוא למד בבית הספר היסודי ובשנת 1984 סיים את לימודיו בבית הספר התיכון "אורט עוספיה".

בשנת 1984 התגייס אמל לצה"ל ושירת בנאמנות כלוחם ביחידת הדרוזים בגדוד "חרב".

במהלך שירותו, בשנת 1996, נשא לאישה את ויסאל ובנה את ביתו בעוספיה, שם נולדו שני בניהם: פאדי וסאמר.

שנה לאחר נישואיו סיים את שירותו הצבאי בדרגת סמ"ר. לאחר שחרורו מצה"ל עבד בעבודות מזדמנות כנהג מונית, בחברת החשמל ובמפעל שעוני המים "ארד דליה" שבקיבוץ דליה.

אמל גילה נטיות אמנותיות והיטיב לגלף בעץ וליצור פסלים, חפצי אמנות שונים ומסגרות לתמונות.

למרות המצב הכלכלי הקשה שהמשפחה היתה נתונה בו, המשיך אמל לשרת בשמחה במילואים בכל עת שנקרא לשירות.

ביום 25.8.2003 בעת שעשה את דרכו לשירות המילואים נפל רס"ל אמל בעת מילוי תפקידו בתאונת דרכים שארעה באזור חיפה. בן שלושים-וארבע היה בנופלו.

אמל הותיר אחריו אישה ושני בנים, הורים ושמונה אחים ואחיות. אמל נטמן בבית העלמין הצבאי בעוספייה.

"כאשר אדם עושה תאונת דרכים קשה הוא מת", כך הסביר אמל לבנו הבכור פאדי לאחר מות חמו, כחודש לפני שהוא עצמו נהרג בתאונת דרכים. כאשר הודיעו לפאדי שאבא עשה תאונה קשה, הוא לא נתן להם להמשיך והבין מיד מה קרה לאביו.