בן אלמאזה ויוסף, נולד ביום 1.3.1963 בכפר הדרוזי ינוח, שבגליל המערבי, למשפחה מרובת ילדים. זיאד למד בבית-הספר שבכפר ואחר-כך יצא לעבודה, כדי לעזור לפרנסת המשפחה הגדולה. בתקופה זו היו לו חברים רבים, והוא היה פעיל בבית הנוער שבכפר. זיאד השתתף בפעולות ובקורסים שנערכו בבית הנוער, ובהם רכש ידידים והתחבב עליהם. הוא היה חביב ומקובל על בני כל הגילים בכפרו.

בשנת 1981 גויס זיאד לצה"ל, והתנדב ליחידה קרבית. הוא שירת בגדוד חי"ר במלחמת שלום הגליל בגיזרה המרכזית, ואחר-כך גם בגיזרה המזרחית. זיאד השתתף במאמץ העמידה מול הסורים, בתקופה קשה של תקריות מרובות ובמזג אוויר קשה מאוד.

אחר-כך הוא הועבר למפקדת הגדוד, ושירת בה גם בתפקידי מנהלה. בדרך כלל, יצא זיאד לאבטח משאיות בדרכן אל המוצבים המועדים להתקפה. מפקדו של זיאד מספר, כי הכיר אותו כחייל אחראי ומסור לתפקידו. בזכות מעלותיו, הוא הצליח להתחבב על מפקדיו ועל חבריו לנשק ותרם לגיבוש רוח צוות ביחידה.

ביום מותו הוטל על זיאד לחלק סולר למוצבים. בבוקרו של אותו יום, הוא שמע מחברו, שחזר מחופשה, כי לאביו קרתה תאונת דרכים. הוא ביקש לצאת לביתו, אך לא לפני שחילק את הסולר. ואמנם, זיאד יצא למלא את תפקידו ולאחר זמן קצר נהרג, כשהמשאית, שבה נסע, התהפכה.

הוא נפל בעת מילוי תפקידו ביום 5.3.1984. זיאד היה בן 21 שנים, נשוי, והתכונן להשתחרר מצה"ל, לבנות בית בכפר ולהשתלב בו בעבודה. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בכפר ינוח. הוא הניח אחריו אשה, הורים ושבעה אחים ואחיות.