בנם של דימא ורביע. נולד ביום 20.8.2002 בכפר סמיע שבגליל העליון. אח צעיר לעדן ותאום של סלאם.

יָזָן גדל והתחנך בכפר סמיע. בילה הרבה עם אחיותיו, ויחד עברו חוויות משותפות. אף שהיה בן יחיד בין שתי בנות וזכה בשל כך לפינוק רב מהוריו, מעולם לא חיפש הקלות ותרם את חלקו בבית ככל שנתבקש.

למד בבית הספר היסודי בכפרו ולאחר מכן בתיכון "רב-תחומי עמל אלוג'דאן כיסרא-סמיע" שבכפר כיסרא. בחר במגמת מנהל וכלכלה ובלט בהישגיו הגבוהים.

בנעוריו הצטרף לתנועת הנוער "הצופים" תחילה כחניך ולאחר מכן כמדריך. בגיל תיכון הצטרף לתנועת "אחריי! נוער מוביל שינוי".

יזן התנדב במרכז נעורים של המועצה המקומית כעוזר מדריך, ובחגים ובמועדים מיוחדים אסף תרומות למען משפחות נזקקות וחילק חבילות מזון.

בשעות הפנאי עסק בספורט – כדורגל, כדורעף, טניס וכדורסל – ונהנה מכך עד מאוד. במשך כמה שנים שיחק כדורסל בקבוצה מקומית.

בכל הזדמנות פצח בשירה בקולו היפה – עם אחותו התאומה, עם חברים, באירועים משפחתיים ובערבי "קריוקי".

עם הוריו ועם אחיותיו שמר על קשר חם, ונוכחותו העניקה להם שלווה, הרגשת איזון ותחושת ביטחון. "הכניס אור לבית", סיפרה אחותו הבכורה. אחותו התאומה, שתיארה אותו כחבר צמוד ואיש סוד, הוסיפה: "היינו בקשר הכי טוב בעולם. כל הזמן יחד – בכיתה, בשכונה. גדלנו יחד, והוא תמיד היה דואג לי ועוזר".

בכל עת היה מוקף חברים שהיו לו כאחים – מהכפר ומחוצה לו, מכל הגילים ומכל המגזרים. עם חברי הילדות יצא לבלות, לאכול ולטייל בטבע.

יפה תואר עם קול צלול ונעים וחיוך שובה לב שלא ירד מפניו, מעט ביישן, עליז ואופטימי, ידע להצחיק ולשמח את סובביו. בחור ערכי, צנוע, עניו ואהוב על הבריות. ברוחב לב ובנדיבות עזר בעת הצורך והתחשב בזולת. למשל, דאג לחבריו לכיתה ומעולם לא אכל לפני שווידא שהביאו עימם די אוכל. כשראה חבר שחסר לו, נתן לו מהמנה שלו או קנה לו. "הכי קל לאהוב, הכי קשה לשנוא", נהג לומר והסביר שעל פי השקפת עולמו, אהבה היא החלטה קלה שאינה צורכת השקעה, ואולם השנאה היא בעצם עינוי ועונש כלפי עצמך. מתוך השאפתנות שאפיינה אותו רצה להתפתח ולהצליח. בחלומותיו ראה את עצמו לומד, עובד, בונה בית ומקים משפחה מאושרת. כתבה חברה: "אתה בין האנשים הכי מעוררי השראה ועם הכי הרבה רגש".

אחת משאיפותיו הייתה לשרת שירות קרבי ומשמעותי, וביום 21.3.2021 התגייס לשירות חובה במשטרת ישראל ואכן שובץ כלוחם במשמר הגבול (מג"ב). לאחר הטירונות הוצב בגזרת ג'נין במרחב יהודה ושומרון.

יזן התגאה ביחידה, בתפקידו הקרבי ובתרומתו לביטחון המדינה כלוחם מג"ב מהעדה הדרוזית. הוא שמח לשרת את מולדתו – מדינת ישראל, היה נאמן למפקדיו ולחבריו לנשק וקיווה להתקדם לקצונה. מדי בוקר שלח להוריו תמונה שלו מהבסיס וכתב: "אני שומר עליכם".

ביום ראשון 27.3.2022 בערב עצר עם חבריו ליחידה בחדרה בדרכם למוצב "שקד" שבו שירתו. הוא תכנן להיפגש בערב בבסיס עם דודו ערין, ולאחר שאכל שווארמה ושלח תמונה להוריו, קנה מנה גם לדודו. לאחר מכן הלך לתחנת האוטובוס, ובזמן שהמתין נפגע מירי מטווח קצר של שני מחבלים. לצידו נהרגה חברתו ליחידה, סמל שני שיראל אבוקרט, וחמישה שוטרים ואזרחים נפצעו. דקות אחדות לאחר מכן הצליחו לוחמי מג"ב אחרים לחסל את המחבלים.

רב-שוטר יזן פלאח נפל בפיגוע חבלני בחדרה ביום 27.3.2022. בן תשע-עשרה בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בכפר סמיע. הותיר הורים ושתי אחיות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל שני.

על מצבתו חקקו אוהביו את המשפט שנהג לומר: "כל עוד זה כואב, סימן שאתה חי".

סיפר דודו ערין: "יזן ינק ערכים של אהבת הארץ מילדות. כמות הסרטונים והתמונות שלו עטוף בדגל המדינה ובדגל הדרוזים עצומה למרות שירותו הקצר יחסית, והמורשת שהשאיר גדולה … בכל כפר ובית ספר בעדה מכירים את סיפורו ומתעטפים בהשראתו בדגל ישראל ודגל הדרוזים ביחד … הוא הגן על אזרחים בגופו".

לזכרו של יזן נערך בכפרו מרוץ שנתי בהשתתפות מאות ספורטאים מרחבי הארץ. במסגרת מרוץ "בשביל הבנים הדרוזים" ביער לביא התקיים מקצה עממי של צעדה לזכרו.

באינטרנט הועלו לזכרו אתר, דף אינסטגרם ודף באתר ההנצחה המשטרתי, ובהם סיפור חייו, תמונות, דברים לזכרו ותיאור מיזמים להנצחתו.

יזן מונצח בבית יד לבנים בדאליית אל-כרמל, באתר ההנצחה לחללי משטרת ישראל במכללת המשטרה בבית שמש ובחדר הנצחה שהקימו הוריו ואחיותיו ופתוח לקהל הרחב.