בן סמיה וקאסם. נולד ביום 23.5.1976 בכפר ירכא למשפחה ברוכת ילדים. למד בבית-הספר היסודי ירכא א' בכפרו וסיים בבית-הספר התיכון המקיף הדרוזי בירכא. מוניר גדל והתחנך בבית ערכי. הוא היה חבר במועדון הנוער בכפר ירכא, אהב ספורט, בעיקר כדורגל, וגם אמנות. הוא אהב לעסוק בעבודה ציבורית ולעזור לזולת. הוא היה חברה'מן והיו לו חברים רבים. כשהגיעה שעתו להתגייס לצה"ל, עשה זאת מתוך אהבת המדינה והמולדת. מוניר גויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1994 והצטרף לחיל הרגלים, ליחידת הסיור הדרוזית הצפונית. לאחר הטירונות עבר קורס מ"כים וקורס סמלים. להערכת מפקדו, היה חייל מצטיין, ממושמע, בעל מוטיבציה גבוהה.

ביום 25.12.1995 נפל מוניר בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת עולמים בבית העלמין בכפר ירכא. בן תשע עשרה היה בנופלו. השאיר אחריו הורים, שלושה אחים – עוני, נזמי ובאסם וחמש אחיות – עינת, למס, נבאל, נבילה והאנה. הוא הועלה לדרגת סמל ראשון לאחר מותו.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק: "מוניר תואר על ידי מפקדיו כחייל מסור וממושמע, בעל מוטיבציה גבוהה לשירות הצבאי, שעבר את קורס הסמלים בהצלחה ושאף להיות קצין. מוניר היה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו וחבריו כאחד. צבא ההגנה לישראל מצדיע למוניר ובאמצעותו לעדה הדרוזית כולה, על השתתפותה במאבקנו לשלום". וכתב מפקדו: "חיילי היחידה ומפקדיה מבכים את חברם לנשק, סמל ראשון מולא מוניר, אשר נפטר מפצעיו בבית החולים, לאחר שנפצע מתאונת נשק בבסיס וינגייט. הכרתי את מוניר כלוחם מצטיין בפלוגה, בתעסוקה מבצעית בדרום, לכן יצא לקורס סמלים מוקדם מחבריו, על מנת לעזור לו לממש את שאיפותיו בהקדם. בתעסוקה המבצעית ביצע את המשימות שהוטלו עליו באופן מעולה וראוי לציון, למרות הקושי בעבודה המתאפיינת בשעות שינה מעטות וביציאות מעטות לחופשות. יש לציין שמוניר עבר את קורס הסמלים בהצלחה, וצוין על ידי מפקדיו בקורס לטובה, כחייל ממושמע ובעל מוטיבציה גבוהה ששאף תמיד ללמוד ולדעת. מוניר חזר לפלוגה באימון ברמת הגולן. כל תקופת האימון עבד קשה, תמיד החדיר מורל ורוח לחימה בחבריו, הוביל אותם גם כשהיה לו קשה, ואף פעם לא נשמעו ממנו תלונות. מוניר דיבר תמיד בפני חבריו על שאיפותיו, רצה להיות קצין ומפקד בפלוגה. כל מה שארשום, וכל מה שאכתוב לא יביע את הצער והכאב שנפל על חיילי הפלוגה, כי מוניר היה אהוב על כולם".