בן נדא ומחמד. נולד ביום 26.6.1973, בבית ג'אן. בן לעדה הדרוזית. אח צעיר לאחותו פריאל ולאחיו פאדי. פדאא גדל, למד והתחנך בבית ג'אן. היה תלמיד מצטיין וסיים בהצלחה רבה שתים עשרה שנות לימוד. נער פעיל מאוד, שאהב את המעורבות החברתית. הוא אהב לצייר, כתב שירים ושיחק בהצגות תיאטרון, לעתים כשחקן ראשי. הוא יזם והקים, עם נערים נוספים, תיאטרון בבית ג'אן שבמסגרתו הופיעו לפני הקהל הרחב וזכו לשבחים ולביקורות טובות. פדאא אהב את החיים, תמיד שפע אופטימיות והקרין מרוחו הטובה והמאמינה על סביבתו. היתה לו יכולת לתת ולאהוב, כי אהבת האדם ואמונתו בו היתה טבועה עמוק באישיותו. בכל מהלכי חייו הקצרים ידע אושר ושמחת חיים.

פדאא סיים את המבחנים והמבדקים בלשכת הגיוס בהצלחה רבה ובחודש אוגוסט 1992, גויס לשירות חובה בצה"ל בחיל הכללי והרגלים. הוא סיים את מסלול הטירונות והוצב לשרת במרחב עציון, במתקן עצורים. הוא קיבל דרגת סמל ונבחר לשרת כמש"ק העצורים. לדברי מפקדיו, היה פדאא אחד החיילים הטובים ביחידה. אחראי, רציני ומסור, ובו בזמן שמח, חייכן וטוב לב. פדאא היה מרוצה משירותו בצבא וידע להתמודד עם הקשיים בתפקידו הרגיש.

ביום 23.6.1994 נפל פדאא בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בבית ג'אן. הותיר אחריו הורים, אח ואחות. בן עשרים ואחת היה בנופלו.

במכתב ניחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "כבן גאה לעדה הדרוזית, שירת פדאא כחייל מצטיין. הוא ביצע תפקידו בצורה מעוררת כבוד, באחריות ובמסירות. חבר טוב לחבריו החיילים, אהוב ומוערך בין המפקדים. החיוך השובב על פניו, והרצינות בה נהג בעבודתו לא יישכחו".

חבריו הוציאו לזכרו חוברת זיכרון בשפה הערבית.