בן זריפה ופראג'. אמל נולד ביום 22.11.1960 במגאר שבגליל. ילד תשיעי במשפחה של עשרה ילדים. הוא למד בבית ספר יסודי במגאר, ואת לימודי התיכון סיים בהצטיינות בבית הספר בראמה.

בשנת 1978, בתום לימודיו בתיכון, אמל התגייס לצה"ל. מתחילת שירותו הוא בלט לטובה, עבר קורס קצינים בהצטיינות, סיים שלוש שנות שירות חובה והמשיך לשירות קבע למשך שנה. במסגרת שירותו אמל השתתף במלחמת לבנון הראשונה.

לאחר שחרורו מצה"ל הצטרף אמל בסוף שנת 1982 לצי הסוחר ושירת כצוער קציני סיפון כשנה, עד שהחליט לשנות כיוון ולהצטרף למשטרת ישראל.

ב-24 ביולי 1984 התגייס אמל למשטרת ישראל, לתחום החקירות והמודיעין. הוא עבר קורס קציני משטרה בהצטיינות ובשנים הבאות ביצע מגוון רחב של תפקידים והתקדם בסולם הדרגות. חלק ניכר מתפקידיו של אמל במשטרה היו בתחום החקירות – חוקר, קצין חקירות וראש צח"מ בימ"ר, רמח"מ, ק' אח"מ וראש לשכת חקירות מרחבי. עוד בין התפקידים הבולטים שביצע: פיקוד בקורס קצינים, מפקד תחנת אום אל פחם, מפקד תחנת משגב, ובתפקידו האחרון שימש כראש ענף חקירות ומודיעין במחוז הצפוני.

במהלך השירות אמל עבר קורסים מתקדמים שונים בהצלחה, ביניהם קורס פו"מ (פיקוד ומטה). הוא גם למד באוניברסיטת חיפה, וסיים תואר ראשון במדעי המדינה בהצטיינות.

אמל ביצע את כל התפקידים בהצלחה רבה, ועל כך העידו מכתבי ההערכה הרבים שקיבל ממפקדיו, ההמלצות שקיבל ודברי השבח שהרעיפו עליו אזרחים. כל סובביו של אמל ידעו שהוא עבד מהנשמה, האמין בעבודת המשטרה כדרך חיים ולא רק כמקום של פרנסה. עם השנים וההצלחות אמל התקדם לדרגת סגן-ניצב, היה מיועד לקידום לדרגת ניצב משנה וצפו לו עתיד נכבד בשורות המשטרה.

בשנת 1985, זמן קצר אחרי שהצטרף למשטרה, אמל התחתן עם אהבת לבו, כאותר. בני הזוג הקימו את ביתם במגאר, שם גידלו ארבעה בנים ובת: ענאן, רשא, גולן, ריאן ומוראן. חייהם של בני הזוג התבססו על אהבה, הערכה וכבוד הדדי. אמל אהב עד מאוד את משפחתו, השקיע, דאג שלא יחסר להם דבר ווידא שילדיו יקבלו חינוך ראוי, ילמדו ויגיעו להישגים גבוהים. זמן קצר לפני נפילתו הוא אף הספיק לחתן את בנו ואת בתו.

אמל בלט בכל מקום בחוכמתו, בצניעותו, בחריצותו ובשקדנותו. פירוש השם אמל הוא – תקווה, ואכן כזה היה אמל, סיפרו כל מכריו. הוא תמיד נתן תקווה לאחרים, שימש מודל לחיקוי לכולם. אמל כיבד את הזולת ואהב את האדם באשר הוא אדם והחברים הרבים שהיו לו, בני כל העדות, הם ההוכחה לכך.

בשעות הפנאי המעטות שנותרו לאמל אחרי כל עיסוקיו הוא הקפיד לעסוק בספורט, ובדרך כלל התאמן שלוש פעמים בשבוע. הוא גם אהב מאוד לצייר ולצלם, אהב טבע ואדמה וגידל ציפורים להנאתו.

לאמל היו שלושה חברי נפש שגדלו איתו ביישוב. עם השנים הפכה החבורה, כולל הנשים והילדים, לקרובה מאוד והם נהגו לצאת מדי שנה לטיול משותף בחו"ל. בקיץ 2014 הם יצאו לטיול בשווייץ, טיול שאותו תכננו במשך כשנה. המסלול בוצע בקפדנות על מנת לא לפספס אטרקציות מיוחדות, ההנאה של כל החבורה הייתה גדולה עד שב-11 באוגוסט אירעה תאונה בין רכבם לרכבת. אמל ושניים מחבריו, נסיף באדר והשוטר רב-סמל בכיר עאטף חאג', נהרגו במקום. שאר החברים, ביניהם רעייתו של אמל, נפצעו.

סגן-ניצב אמל נפל בעת מילוי תפקידו ביום 11.8.2014. בן חמישים וארבע בנפלו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין במגאר. הותיר אישה, ארבעה בנים ובת, ארבעה אחים וחמש אחיות.

ספד לאמל מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב יוחנן דנינו: "היום אנחנו נפרדים בכאב גדול בנסיבות טרגיות מסנ"צ אמל חליל, ראש ענף חקירות במחוז הצפוני, אב לחמישה ילדים. אמל שירת שלושים שנה את משטרת ישראל בתפקידים מגוונים, פיקד על תחנות, היה איש מקצוע מוביל בתחום החקירות, אדם ערכי אשר היווה דוגמה לשוטריו ולחבריו בעבודה. אמל הוביל את היחידות שעליהן פיקד להישגים והזדהה עם ערכי הארגון".

מפקד המחוז הצפוני במשטרה, ניצב זוהר דביר, ספד: "איבדנו אדם יקר, קצין ומפקד. לפני כמה שבועות היה אמל מעורב בתאונה שלא באשמתו, שלאחריה כתב בחשבון הפייסבוק: 'כמה שאתה מנסה להיות זהיר בכביש וכמה שאתה מתאמץ לא להיות מעורב בתאונות, לא תמיד תצליח. נוסע לתומך ועל פי הכללים ופתאום זה קורה. העיקר הבריאות ובאמת זה מה שחשוב, סוף שבוע טוב ורגוע לכולם חברים'. וכזה היה אמל – שקול, זהיר וערכי.

משפחת המחוז הצפוני עומדת כאן המומה וכואבת את לכתו של אמל, שהרעיף מנועם הליכותיו ותבונתו על הסביבה. כמפקד מחלקה בקורס קצינים עיצב את הדור הבא של קציני המשטרה. אמל היה חלק מהמחוז הצפוני ומילא בו מספר רב של תפקידים משמעותיים … אני זוכר אותו כמפקד ערכי, יסודי ואכפתי, בעל רמת שליטה עצמית יוצאת דופן. הוא התמודד עם תפקיד בסביבת עבודה מורכבת, והתמודד בהצלחה עם האתגרים בצורה שקולה ומבוקרת תוך גילוי יוזמה ומנהיגות … לאורך כל הדרך זכה אמל להערכה מצד הגורמים השונים במשטרה ובגופים עימם עבד. בדרכו המיוחדת, המשלבת רגישות ואוזן קשבת לצד נחישות, מקצועיות ויסודיות, תרם באופן משמעותי להישגי המחוז.

אמל ראה בעבודה במשטרה שליחות ודרך חיים … אמל היה בעיצומה של העשייה ועדיין לא אמר את המילה האחרונה בקריירה המשטרתית. אך החיים מזמנים לנו את הלא צפוי גם במקומות השלווים והרגועים ביותר, כמו בחופשה משפחתית בשווייץ השלווה … משפחה יקרה, עליכם להיות גאים באמל, קצין וג'נטלמן שאין רבים כמוהו".

לאתר יוטיוב העלו בני משפחה וחברים כמה סרטונים לזכר אמל, שבהם מספרים עליו ועל תחנות חייו בליווי תמונות רבות. סרטון לזכרו מסתיים במילים: "נמשיך את דרכו עד מותנו. נזכור אותו כל עוד אנו חיים". כן ניתן לראות סרטון מן ההלוויה.

גלעד אבנים לזכר אמל הוצב בחלקת זיתים לצד הדרך ממגאר, ביתו כל חייו, ליישוב השכן סלאמה.