בנם-בכורם של סעיד וזאדה, משפחה ענפה ומכובדת אשר עיקר פרנסתה היה מעיבוד אדמות. נולד ביום 16 במארס 1943 בכפר ג'ת. סיים את לימודיו בבית הספר היסודי בכפר ולאחר מכן – את לימודיו התיכוניים בכפר יסיף. בגלל חוסר תחבורה היה עושה דרכו ברגל 15) ק"מ) בראשית כל שבוע ובסופו חזר הביתה. בהצלחה סיים את לימודיו ומיד הצטרף לשורות צה"ל בנובמבר 1961. בשנת 1963 הוצג בפני נשיא המדינה בטקס הנערך מדי שנה במסגרת חגיגות יום העצמאות לחיילים מצטיינים. בגמר הטירונות יצא לקורס מ"כ ולאחר מכן לקורס קצינים והגיע לדרגת סגן. הוא העדיף קריירה צבאית ובטחונית על החיים האזרחיים. ובסיום קורס קצינים חזר ליחידתו ועבר לשרת בדרום בתפקיד פיקודי. הוא אהב את הצבא יותר ויותר, העריך את דרגתו ושאף להתקדם. נוסף לכך היה חבר טוב לכל פקודיו וידיד נאמן להם. שאיפתו העיקרית היתה לחסל את הסכסוכים שבין החמולות שבכפרו וכן לתרום לקידומם של בני כפרו ועדתו. בהיגמר הקורס יצא לקורס צניחה וקיבל את כנפי הצנחן אחרי חמש צניחות. עברו ששה חודשים והוא התחיל מרגיש כאבים בגופו; מתחילה לא גילה את הדבר לאיש אבל הוא לא יכול היה לסבול יותר ולכן אושפז בבית החולים בבאר שבע. אחרי בדיקות מרוכזות הועבר לבית החולים תל השומר ויצא משם באופן זמני כעבור שמונה חודשים. מועד חתונתו נקבע וחלק מההזמנות נשלח אבל הוא נאלץ לחזור לבית החולים ושכב שם ששה חודשים. באפריל 1966 נערכה חתונתו. לאחרונה הוכנס לבית החולים במארס 1967 ומאז לא יצא משם עד ליום מותו ביום 11 בפברואר 1968. הניח אשה. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות אשר בכפר בו נולד. בספרו של מוסבח חלבי "ברית דמים", הונצח שמו.