בן נזירה וזיידאן. נולד ביום 2.6.1967 בכפר הדרוזי עוספיא, בן שני למשפחה בת שישה ילדים. נסר למד בבית-הספר היסודי בעוספיא ובבית-הספר התיכון 'אורט' במגמה מדעית. בתקופה הקצרה שעד גיוסו לצה"ל יצא נסר לעבוד, במטרה לעזור בפרנסת המשפחה. לנסר היה חשוב לקבל מעמד של דרוזי דתי. טרם גיוסו לצה"ל הוא למד ושינן את חוקי הדת. הוא ניגש למבחנים, עמד בכולם והוכר כדרוזי דתי.

באמצע חודש פברואר 1987 גויס נסר לשירות חובה בצה"ל. הוא ביקש להתנדב לשייטת ומשלא נתקבל הוצב לחיל-ההנדסה והביע על כך שביעות רצון. הוא סיים את מסלול הטירונות, נשלח לקורס נהגי נגמ"שים והוצב לשרת באחד הגדודים הקרביים של חיל ההנדסה. לאחר תקופה בגדוד נשלח נסר להמשך הכשרתו הקרבית בקורס מ"כים חי"ר. לדברי חבריו בקורס, נסר היה חייל טוב, ממושמע, שהשקיע הרבה באימונים ובלימוד החומר שנלמד בקורס. חבריו ציינו, כי היה בחור רגיש, מופנם מעט, בעל חוש צדק מפותח ותקווה לעתיד. נסר היה מאורס ועמד להינשא לבחירת-לבו.

ביום 19.5.1988 נפל נסר בעת שירותו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בעוספיא. הותיר אחריו הורים, שני אחים – יוסף ומופיד, ושלוש אחיות – מרחאם, גוסין ומונירה.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "מותו של נסר קטע את מסלול הפיקוד שבו החל לצעוד במסגרת קורס מ"כים. אנו ראינו בשלב זה צעד ראשון לעיצובו ולהכשרתו כמפקד. הוא היה מיועד להמשיך מסלולו בקורס קצינים ולהיות מפקד על לוחמים צעירים…"