בן האני וריחאנה. נולד ביום 14.12.1956 בכפר בית-גאן שבגליל. בן חמישי למשפחה דרוזית דלת אמצעים. עם זאת, ידעו ההורים להעריך את ברכת ההשכלה והשתדלו להעניק לבניהם חינוך רחב ככל האפשר. בשנת 1961 החל נאיף ללמוד בבית הספר היסודי שבכפר הולדתו וסיים את לימודיו בשנת 1970. משם היתה דרכו אל בית הספר החקלאי התיכון ברמה שבגליל. הוא התקדם יפה בלימודים, אך משסיים את כיתה י"א ראה זאת כחובתו לצאת ולסייע לפרנסת המשפחה, שאחד מבניה שירת באותו זמן בצה"ל.

בבית הספר התיכון היה נאיף חבר בגדנ"ע. כן התעניין בכל ענפי הספורט המקובלים על הנוער בארץ. היה פעיל ככדורגלן ושיחק בנבחרת הכדורגל של בית הספר.

נאיף ידע לרכוש את ידידותם של בני גילו לא רק בכפר שלו אלא גם של תלמידי הסביבה שנפגש עמם בין כותלי בית הספר. היה אהוב עליהם בזכות החיוך הרחב, שהיה שפוך תמיד על פניו, ובזכות אופיו החברותי והחזק כאחד. היה בחור עליז ואהב לרקוד – ובייחוד במסגרת קבוצת הרוקדים שאורגנה על ידי הסתדרות העובדים הכללית. החיבה הרבה שזכה לה מידי חבריו באה לידי גילוי גם לאחר מותו – בשירי התהילה שחיברו לזכרו.

דרכו של נאיף בצה"ל היתה קצרה למדי. הוא גויס לשירות הסדיר בנובמבר 1974. בראשית שנת 1975 סיים את סדרת הטירונות הראשונה וביקש להישלח לקורס מ"כים. כעבור חודשיים חזר ליחידתו. ובעת שירותו השיגו המוות במפתיע. ביום 25.9.1975 נפל נאיף בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים באדמת בית-גאן. השאיר אחריו הורים, ארבעה אחים ואחות.

מפקדו של נאיף כתב למשפחה השכולה: "נאיף ז"ל היה ממיטב בנינו לוחמינו ותמיד שאף לתרום ממיטב מרצו".