בן זהור ווג'יה. נולד ביום 3.1.1977 בבית ג'אן, בן בכור להוריו. ויסאם היה ילד נעים הליכות וצנוע. את לימודיו החל בבית-הספר היסודי א' ע"ש נאיף קבלאן בכפר, המשיך בחטיבת הביניים בכפר וסיים בבית-הספר התיכון המקצועי "עמל" בצפת. סיפר מר ג'מאל מחמוד קבלאן, מנהל בית-הספר בו למד בבית ג'אן: "ויסאם היה תלמיד שקט, ביישן, מנומס, נתן כבוד לעמיתיו התלמידים, למוריו, אהב את בית-הספר, יזם ותרם לאווירה נוחה בכיתה".

לויסאם היו חברים רבים, מהכפר ומהסביבה, איתם אהב לבלות. לפני יציאה לבילוי נהג ויסאם להקדיש זמן ומחשבה לבחירת הבגדים והיה גאה במראהו החיצוני. אהבה גדולה של ויסאם היתה קבוצת הכדורגל שהעריץ, "מכבי" חיפה. עם חבריו, עקב באופן הדוק אחר משחקיה של הקבוצה, ונצחונותיה היו עבורו חגיגה. זמן רב מזמנו הפנוי בילה ויסאם עם בני משפחתו ועם שבעת אחיו הקטנים ותמיד עזר להוריו כאשר התבקש. בשל חביבותו אל הזולת וחייכנותו, היה ויסאם אהוב על כל מי שהכירו והוא ידע להשיב אהבה ולהיות ידיד ורע.

במשך כל נעוריו חלם ויסאם על גיוסו לצה"ל וראה בכך כבוד גדול, הוא היה גאה באביו ובדודו המשרתים במג"ב והמתין לגיוסו בקוצר רוח. לא פעם התחפש לשוטר, או שיחק תפקיד של חייל בהצגות בכיתה. ויסאם נלחם כדי להתגייס וכאשר קיבל את תאריך הגיוס המיוחל היה מאושר.

בפברואר 1996 התגייס ויסאם לצה"ל ולאחר הטירונות החל קורס נהגי הובלה. בתום הקורס, הוצב כנהג באוגדה צפונית. לאחר מספר חודשי שירות עבר ויסאם, על פי בקשתו, לשרת בחטיבה אחרת, כדי שיוכל לשרת בתנאים נוחים יותר שיאפשרו לו לתמוך באביו החולה ובבני משפחתו. מפקדיו וחבריו לשירות של ויסאם סיפרו שהיה שקט, רגיש וחברותי ועשה היטב את המוטל עליו.

ביוני 1996, במהלך שירותו, התארס ויסאם לבחורה בת בית ג'אן שאהב במשך תקופה ממושכת. שניהם חלמו להקים בית ומשפחה בכפר.

ויסאם נפל בעת שירותו, ביום 7.1.1997. בן עשרים היה בנופלו. הוא נטמן בבית העלמין הצבאי בבית ג'אן. השאיר אחריו הורים ושבעה אחים – ואסים, סוזאן, רואן, אסעד, אייהם, סלב'ה ודניאל.

ויסאם מונצח באנדרטה לחללי חיל הלוגיסטיקה בתל חדיד.