בן נעמא והאגי. נולד ביום 18.4.1986 בכפר ירכא, למשפחה ברוכת ילדים. גדל וחונך תחת כנפי הוריו האוהבים. "הילד היפה והאהוב מכולם," לדברי סבא וסבתא. הוא זכה לקבל את מיטב החינוך וספג בביתו את ערכי החברה בכלל, ואת הווי המורשת והמסורת הדרוזית בפרט.

הרצל למד בבית-הספר היסודי א' בירכא והמשיך את לימודיו ב"כפר הילד הדרוזי" בחורפיש שבגליל המערבי – בית הילדים הראשון והיחיד מסוגו המיועד לילדים מן המגזר הדרוזי במדינת ישראל.

הרצל אהב בני אדם ואלה החזירו לו אהבה כפולה ומכופלת. הוא הסתדר היטב עם כל מי שבא עימו במגע, מעולם לא הרגיז איש ולא גרם נזק ולו הקל שבקלים. מעבר לכך, בכל סיטואציה שנתגלתה בה בעיה היה הרצל הגורם המפשר ומי שתמיד מצא פתרון שהביא לסיום המחלוקת. לכל אורך שנות חייו היה פעיל מאוד מבחינה חברתית והשתתף בפעילויות רבות: תחילה כחניך בתנועת "הצופים" ומאוחר יותר כחבר בפלוגות הגדנ"ע. במסגרת ההכנה לצה"ל נטל חלק בשבוע אימונים שנערך בבסיסי הגדנ"ע וחזר עמוס חוויות.

הרצל אהב מאוד לשחות ומימש את אהבתו זו מגיל צעיר, במיוחד בחופשות. הוא היה מרחיק ונוסע עד נהריה כדי לשחות בבריכה ובים ואף השתתף בתחרויות שחייה. הוא גם אהב לרכוב על סוסים וגידל סוס ליד ביתו. נוסף לכך, נמשך באופן מיוחד לרכב דו-גלגלי והחזיק ברשותו אופנוע שליווה אותו כמעט לכל מקום.

כבן נאמן לעדה הדרוזית התגייס בסוף חודש מאי 2004 לצה"ל, הוצב בחיל הרגלים, הלוגיסטיקה והתחזוקה והחל מסלול טירונות. ביום 12.8.2005 נפל בעת שירותו והוא בן 19. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בירכא. הותיר אחריו הורים, ארבעה אחים – אלון, עאמוס, ישראל וציון ושלוש אחיות – לאה, דניאלה ופנינה.

אבו חמדה מדיין מהכפר ירכא ספד לו במלים: "הרצל הוא גיבור אמיתי שנפל בעת מילוי חובתו וזכותו למען המדינה והחברה. הרצל, שבא ממשפחה ששירתה וממשיכה לשרת את ביטחון המדינה וששכלה הרבה מבניה אשר נפלו במלחמות ישראל ועל גבולות המדינה – מי שבא ממשפחה כזאת ראוי לכינוי גיבור אמיתי."