בן גמילה וסאלח, נולד בשנת 1923 למשפחה דרוזית בעיירה בייסור, בלבנון. משבגר, התגייס לצבא הסורי. ממנו עבר לגדוד הדרוזי של שכיב והאב שהיה קפיטן בצבא הסורי הקולוניאלי וערק ממנו. הקפיטן אסף סביבו 400-500 לוחמים מהר-הדרוזים. חיילי הר-הדרוזים נודעו כלוחמים עזי נפש וגדודם נקרא: "ג'בל אל דרוז" (הר הדרוזים). הגדוד היה בעצם גדוד של שכירי חרב והגיע לארץ-ישראל במלחמת-העצמאות על-פי בקשתו של קאוקג'י – מפקד "צבא ההצלה". חיילי הגדוד לקחו חלק בהתקפה על רמת יוחנן אשר בעמק זבולון. אחרי כישלון ההתקפה ערקו שישים מחיילי הגדוד ואמין היה אחד מהם. בעקבות הסכם בין ראשי העדה הדרוזית בארץ לבין ראשי ה"הגנה" ומשה דיין בראשם, הצטרפו אותם 60 איש לצבא הגנה לישראל, והיוו את היסוד ליחידת המיעוטים.

בעת מבצע "חירם" לשחרור הגליל המערבי לחמה היחידה הדרוזית תחת פיקודה של חטיבת "עודד", שפעלה בגיזרה המערבית של המבצע. בליל 28-29 באוקטובר תקפו כוחותינו את תרשיחא ועל יחידת הדרוזים הוטל לכבוש את הכפר ינוח. ההתקפה על תרשיחא לא עלתה יפה ולכוחות ניתנה הוראה לסגת. יחידת הדרוזים השתלטה על ינוח, אך בשל תקלות בקשר לא קיבלה את פקודת הנסיגה. עם בוקר התאוששו כוחות קאוקג'י ובסיוע חלק מאנשי הכפר תקפו את היחידה וזו נאלצה לסגת. אמין נפל בקרב ביום 29.10.1948 ולמחרת נקבר בשדה הקרב בינוח.

ארבע שנים לאחר-מכן הוקם בית-קברות צבאי דרוזי בכפר עוספיא שעל הר-הכרמל וגופתו של אמין הובאה עם שאר הנופלים למנוחת-עולמים בטקס רב-רושם.