בן דיאב אבו סלמאן. חוסיין נולד בכפר הדרוזי מע'אר, הסמוך לטבריה, בשנת 1935. היה בן למשפחה של חקלאים מוותיקי המקום.

בחודש יוני 1953, לאחר שירות צבאי במשמר הגבול, חוסיין התגייס למשטרת ישראל. הוא הועבר לשירות בתי הסוהר, על פי בקשתו, בחודש אוקטובר 1968. במשך כל תקופת שירותו בשב"ס חוסיין שימש בתפקידים ביטחוניים בבית הסוהר השרון.

חוסיין היה סוהר מצטיין, הן בביצוע תפקידיו השונים בשירות והן בהשתלמויות ובלימודים אליהם הוצא מטעם השירות. הוא מונה באופן רשמי להיות קצין תורן, למרות שלא היה בדרגת קצין. מכתבי הערכה רבים ואותות הצטיינות, להם זכה במהלך שירותו בשב"ס, מעידים על קפדנותו ומקצועיותו. דרגתו האחרונה בשב"ס הייתה רס"ל, והוא ענד את אות הוותק.

חוסיין היה נשוי למיתא (לבית עריאדה) ואביהם של עאדל, עאטף, נאדר, נאזרה וסאלם.

מאז שנת 1974 סבל חוסיין מאוטם שריר הלב, אך למרות זאת המשיך לתפקד למופת. כך עד יום רביעי 25.3.1981, בו חוסיין אמור היה להיפגש עם בני המשפחה על אם הדרך בכביש עמיעד, על מנת לאסוף ירק. אשתו וגיסתו מצאו אותו ברכבו, כשהוא יושב ללא רוח חיים, לאחר שנפטר מדום לב.

חוסיין היה בן ארבעים ושש בנפלו. הותיר אישה וחמישה ילדים.

בזכות הצטיינותו בתפקידיו השונים בשב"ס חוסיין הועלה לדרגת מישר לאחר נפילתו.