נזים סביתי (בערבית: نظيم سبيتي; נולד ב-12 בנובמבר 1957) הוא דרוזי-ישראלי וגונדר בדימוס בשירות בתי הסוהר.

סביתי גדל והתחנך בבית הספר היסודי שבכפר הדרוזי, יאנוח-ג'ת, ישראל. המשיך את לימודי התיכון בכפר הנוער "כפר גלים" שבמחוז חיפה.

בשנת 1976 התגייס לצה"ל, מילא תפקידים מבצעים ביחידות הלוחמות 244 ו-299, והשתחרר כקצין בדרגת סגן.

בסמוך לשחרורו מהצבא, התגייס לשירות בתי הסוהר וכיהן בשורת תפקידים פיקודיים בתחום הביטחון, ובהם מפקדם של ארבעה בתי סוהר (אשמורת, כרמל, דמון ושטה), ומפקד גוש שרון בדרגת תת-גונדר.

במהלך תפקידו כמפקד גוש יזם והוציא לפועל את פרויקט "ניצחון הרוח", שבמסגרתו הובאו אלפי אסירים פליליים לבית לוחמי הגטאות, כדי ללמד את האסירים והסוהרים את תולדות השואה. על-כך זכה להדליק משואה בעצרת נעילת יום הזיכרון לשואה ולגבורה בקיבוץ לוחמי הגטאות, ביום העצמאות ה-63 למדינת ישראל.

בשנת 2007 מונה למפקד מחוז המרכז, והועלה לדרגת גונדר, ובמסגרת תפקידו ביסס את הקמת הימ"ז (יחידה מבצעית מחוזית), אותה ייסד מספר שנים קודם לכן כימ"ג (יחידה מבצעית גושית). עוד במסגרת תפקידו כמפקד מחוז המרכז, מונה על ידי נציב בתי הסוהר להוביל את הטיפול במשאב האנושי, במסגרת התוכנית הארגונית הרב שנתית "מעוף". בשנת 2011 מונה למפקד מחוז הדרום ותחת פיקודו הוחזקו במשמורת בטוחה מרבית האסירים הביטחוניים והשוהים הזרים בשב"ס.

בשנת 2013 מונה לראש אג"ם (ראש אגף המבצעים והביטחון) בשירות בתי הסוהר, ובתפקיד זה הוא משמש כמפקדם של היחידות המיוחדות של השב"ס (מצדה, נחשון, דרור), וכן על חטיבות הביטחון והמודיעין. במסגרת תפקיד זה הוא מונה על ידי הנציב להוביל את הטיפול בשביתת הרעב של האסירים הביטחוניים, שהסתיימה ללא-הישגים מבחינתם של האסירים.

לאחר פרישתו ממערכת הביטחון, החל את צעדיו הראשונים כפוליטיקאי ואף היה חבר מפלגת "צדק חברתי" כששובץ ברשימתה במקום השני, בהתמודדותה בבחירות לכנסת העשרים ואחת שנערכו באפריל 2019.

נשוי, ואב לחמישה.

בוגר קורס פו"מ (פיקוד ומטה) במשטרת ישראל, ובוגר תואר ראשון במדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, ותואר שני במינהל עסקים.