בן ניעמה וסלמאן. נולד ביום 29.12.1964 בכפר הדרוזי מג'אר, שם גדל, למד והתחנך. בן למשפחה בת שלושה עשר ילדים. כיואן למד בבית-הספר היסודי ובבית-הספר התיכון המקיף בכפר מג'אר. הוא עסק הרבה בספורט, ריכז את קבוצת הכדורגל בכפרו והקפיד על כך שבני הנוער יהיו בכושר גופני גבוה על מנת שיוכלו להתנדב לשרת ביחידות קרביות בצה"ל. בחור אהוב, מקובל ונערץ על בני הדור הצעיר בכפר. כיואן היה אישיות כריזמטית, שהטביעה חותמה בכל מקום בו שהה ובכל פעילות שלקח על עצמו לבצע. היתה בו שאיפה למצוינות. כיואן האמין שבני העדה הדרוזית חייבים להצטיין בכל מקום ובכל תחום. הוא סבר כי מנהיגי העדה חייבים להיות משכמם ומעלה, מופת ודוגמה. כל זאת כדי שהעדה הדרוזית תמלא מקום נכבד על דפי ההיסטוריה. צנוע, הגון וישר, סבלני ונעים הליכות היה.

במחצית חודש נובמבר 1983 גויס כיואן לשירות חובה בצה"ל והוצב לחיל הרגלים. הוא עבר אימוני טירונות קרבית, קורס צניחה, קורס נגמ"שים, קורס קליעה ומפעילי אר.פי.ג'י, ונשלח ליחידתו לסגל הפיקודי. בכל תפקידיו האמין כיואן בצדקת דרכו. הוא לקח ללב כל אירוע כאשר, לדעתו, משימות לא בוצעו במלואן ובצורה הטובה ביותר. בשנת 1985, יצא כיואן לקורס קציני חי"ר ושנה לאחר מכן, בתום שירות החובה, הצטרף לשורות צבא הקבע. לדברי מפקדיו היה כיואן קצין מקצועי ואמיץ ובעל מוסר עבודה גבוה. הוא שימש בתפקידי סמ"פ, מ"פ, חונך פלוגתי וקמב"ץ חטמ"ר מנשה. כיואן הגיע להישגים מרשימים, הוא הביא לשיפור מצב המוצבים עליהם הופקד. הוא הרבה לעזור, לתמוך ולעודד. הוערך על ידי מפקדיו ונאהב על חבריו ורעיו. כיואן התקדם בסולם הדרגות הפיקודי עד לדרגת רס"ן. לאות הוקרה על הצטיינותו בכל תפקידיו יצא כיואן במשלחת צה"ל לאירופה.

במהלך שירותו הצבאי נישא כיואן לארוסתו יאסמין.

ביום 19.12.1994 נפל כיואן בקרב, כשהסתער בראש הכוח שבפיקודו לעבר חוליית מחבלים שפתחה באש תופת ממארב על הכוח שעסק בפתיחת ציר ברצועת הביטחון שבדרום לבנון. כיואן הובא למנוחות בחלקה המשפחתית בבית העלמין בכפר מג'אר. בן שלושים היה בנופלו. הותיר אחריו רעיה בתחילת הריונה, אם, חמישה אחים – ריאד, חאפד, לביב, אדיב ופריד ושבע אחיות: נג'יבה, שכיבה, נסיבה, חפידה, פרחה, חיתאם ואדיבה. בנו, פורסאן, נולד שישה חודשים לאחר נפילתו.

במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקד היחידה: "… רס"ן חאמד כיואן נפל בהסתערות אל מול חוליית מחבלים באיזור בינת ג'בל שבדרום לבנון. כיואן גילה אומץ לב וכושר מנהיגות כאשר חתר ליצירת מגע עם האויב הבא לפגוע בביטחון מדינת ישראל. כיואן התנדב לכל משימה ולכל תפקיד ואתגר שהוצבו בפניו. במותו, ציווה עלינו להמשיך בדרכו".