בן נאהי ופאוזי. נולד ב-18.5.1988 באבו סנאן. אח לשנים-עשר.

הוריו העניקו לו את שמו על שום משמעותו המיוחדת על פי מקורות השפה הערבית: טלאל פירושו נצר אחרון, יקר מפז ועתיר מעלות אנושיות שנותר כשריד יחיד לאחר חורבן מוחלט. על שום בלעדיותו, משמש נצר זה עדות יחידה לתקופה אהובה שחלפה לה מבלי שוב.

טלאל למד בבית הספר היסודי "ממלכתי א'" ביישוב מגוריו והמשיך לתיכון המקיף, אף הוא באבו סנאן, שם למד במגמה הריאלית-כימית.

באבו סנאן מתגוררים זה לצד זה דרוזים, ערבים נוצרים וערבים מוסלמים – החיים ביחד בשלום ובאחווה. טלאל ספג ערכים אלה הן מהסביבה והן ממשפחת משלב, שהכבוד לזולת הוא ערך מרכזי בחינוך ילדיה. טלאל בלט בנועם הליכותיו, בדרך הארץ שלו ובכבוד שהעניק לזולת. הוא ניחן בכריזמה, באישיות כובשת ובכישרון מיוחד ליצור ולקיים יחסי אנוש מעולים, שבעזרתם היטיב לרכוש תוך זמן קצר את אמון כל הסובבים אותו – מבוגרים וילדים כאחד. כשוחר שלום מבית, רצה לעודד פיוס וקירוב לבבות גם בקרב בני גילו, והיעדים החיוביים שהציב לעצמו הקנו לו מקום של כבוד בחברה.

הוא ידע להפוך כל מכשול לאתגר, בתחום החברתי והלימודי כאחד. על כן, שימש כמקור השראה והעצמה לחבריו; והוריו ומוריו רוו ממנו נחת.

טלאל היה בן משפחה למופת: הוא ראה במשפחתו ציר מרכזי ומכונן בעיצוב זהותו ואישיותו, וביטא בכל דרך והזדמנות את נאמנותו המוחלטת, נטולת הסייגים, לתא המשפחתי בכלל ולהוריו בפרט. בחופשותיו כתלמיד ולאחר מכן כחייל בצה"ל, סייע טלאל כמיטב יכולתו בעבודה במפעל המשקאות המשפחתי. כאשר היה נשאל בנוגע לכוונותיו ומטרותיו בחיים, ענה "יהיה בסדר", ומיהר לשוב לעיסוקיו. תמיד כיוון במעשיו לרווחת המשפחה, לביסוסה ולהתעצמותה. טלאל ראה, באמת ובתמים, את הצלחת המשפחה כהצלחתו שלו.

בעוד שטארק, אחיו התאום שנולד חמש דקות לפניו, ניחן באישיות תוססת, נחשב טלאל לאח השקט במשפחתו. שקט פנימי זה השרה ביטחון ורוגע על כל השוהים בקרבתו.

טלטל חונך להסתפק במועט ולשמוח על אשר נפל בחלקו. צניעות ופשטות אפיינוהו מגיל צעיר, והן גם התכונות המסבירות את התחמקותו הגורפת, ברב אלגנטיות, מ"אור הזרקורים"; לא בכדי מעטות הן התמונות המנציחות אותו לאורך שנותיו.

החיוך לא מש משפתיו אף לא לרגע והעיד יותר מכול על הסיפוק שחש טלאל כשפעל למען יקיריו. סוד קסמו העיקרי היה טמון בפועלו הרב ובעשייתו הברוכה; באמצעותם ביטא את עצמו בצורה הטובה ביותר. הוא דבק בעשייה כדרך חיים, ואת יזמותיו ביצע על הצד הטוב ביותר, תוך הפגנת מלוא החריצות והמסירות.

טלאל אהב מאוד לרכוב על סוסים עם אחיו מועין, תחביב שהחל לפתח מגיל ארבע-עשרה.

ב-21.03.2007 התגייס טלאל לצה"ל. בתחילה עבר טירונות רובאי 02 ולאחר מכן שובץ לחיל הרגלים ובקורס מכונאי מטוסי קרב בבית הספר למקצועות המערך הטכני של חיל האוויר בחיפה. עם תום הכשרתו המקצועית, הוצב טלאל לשירות בבסיס חיל האוויר נבטים (בח"א 28), בטייסת תחזוקה אווירית, גף מטוסי קרב.

במוסך מטוסי הנץ – שם שירת כמכונאיF-16 במשך שנתיים- נודע טלאל כמי ששמו הולך לפניו. מספר מפקדו הישיר, רב-סרן ישראל בוסתן, מערכת העיתון "במחנה": "טלאל היה חייל שקט וממושמע, שעשה תמיד מה שאמרו לו ובדרך הנכונה. כשרצינו להגיד לחיילים ממי לקחת דוגמה, היינו אומרים 'כמו טלאל'. למרות שטלאל גר רחוק הוא רצה לשרת בנבטים כי ההתייחסות אליו כאן והתנאים שקיבל היו טובים, משום שהערכנו אותו וחשבנו שהיה חייל מצוין. הוא היה אהוב מאוד על חבריו ולאיש לא הייתה מילה רעה אחת לומר עליו".

בבוקר שבת קיצית, בעת חופשת סוף שבוע, יצא טלאל לנסיעה עם שניים מאחיו. בכביש 70 הבחינו השלושה בתקלה ברכבם ועצרו בצד הדרך. כשירדו מרכבם, הגיחה מכונית שסטתה ממסלולה לכיוון השוליים ופגעה בשלושתם. טלאל נהרג במקום. שני אחיו מועין ובולקאן נפצעו קשה ובינוני.

סמל טלאל משלב נפל ב-15.8.2009 בעת שירותו, בתאונת דרכים ליד צומת סומך. בן עשרים ואחת היה בנפלו. לאחר מותו הוא הועלה לדרגת סמל ראשון.

הוא הותיר זוג הורים, ארבע אחיות: מיליה, תמרה, חולה ועוואטף ושמונה אחים: עאטף, ג'בר, סיף, סמואל, בולקאן, מועין סקר וטארק.

טלאל הובא למנוחות בבית העלמין באבו סנאן שעות ספורות לאחר נפילתו, זאת על פי המקובל במסורת הדרוזית.

ביום שישי האחרון לחייו ביצע טלאל טיפול מכאני ברכב השטח של דודו, מבלי שהתבקש לכך, בפשטות ובנדיבות האופייניות לו. עם סיום הטיפול, הצטברה על ידיו כמות נכבדה של גריז, על כן ניגב כפותיו בחלקו התחתון-הנסתר של הרכב. אביו שהה בקרבת מקום וצפה במעשה התמים כשהוא תוהה מדוע בחר בנו בדרך "מקורית" זו להסיר את הלכלוך הגס מכפות ידיו. למחרת נזכר האב בדבר, פנה להתבונן בתחתית הג'יפ ולעיניו התגלתה טביעת כף ידו השלמה של הבן היקר. בשל צורתה הברורה היא נראית כחותם שהותיר טלאל, כפרישת שלום לפרדה מהיקרים לו, בטרם יקרה לו הנורא מכל וחייו יקופחו בטרם עת.

בהלווייתו של טלאל השתתפו רבים מבני העדה הדרוזית, שנכחו לא רק משום שחלקו כבוד למשפחה האבלה, אלא מתוך רצון כן ואמיתי ללוות את הבחור השקט והחייכן שכולם אהבו כאילו היה זה בנם הפרטי ממש, בדרכו למנוחתו האחרונה.

מפקד היחידה, סגן-אלוף יגאל בן-גיא, כתב למשפחה השכולה: "טלאל שירת בבסיס חיל האוויר נבטים בתפקיד מכונאי מטוסים, תפקיד אותו ביצע במקצועיות רבה תוך הפגנת מוטיבציה גבוהה. טלאל היה חייל למופת, בעל רמה אישית גבוהה, אהוד מאוד על חבריו ומפקדיו ובדרך פועלו שימש דוגמה אישית לשאר חיילי היחידה. חיילי ומפקדי היחידה לעולם לא ישכחו את הרגעים היפים עם טלאל בבסיס, את החוויות המשותפות ואת טוב לבו. טלאל היה מזן מיוחד שלא מוצאים בכל יום. מותו בטרם עת הנו אבדה גדולה לכולנו".