בן נאיפה וסלמאן. חמד נולד בכפר ירכא ב-1936. מגיל צעיר הוא הופקד על עבודה שבדרך כלל עושים מבוגרים, למד ועבד בו זמנית. מסירותו של חמד לא ידעה גבול. הוא ויתר על משחקי ילדות לטובת פרנסת המשפחה, ולא פעם נאלץ להיעדר מהלימודים כדי לסייע לאביו בעונות הבוערות בעבודה חקלאית.

חמד התגייס לשירות סדיר ב-1956. הוא שירת כלוחם ביחידות מובחרות שקיבלו משימות מבצעיות בעלות ערך ביטחוני רב. ביחידות אלו רכש מיומנות לחימה והכשיר עצמו כלוחם מעולה.

ב-1957 השתחרר מהשירות הפעיל בצה"ל, לאחר ששירת שנתיים. חמד היה עטור תשבחות על עבודתו המסורה והיעילה. ביוני 1958 התגייס למשמר הגבול. מפקדיו מציינים כי היה שקט וצנוע, ומקובל על חבריו לנשק. הוא ביצע את המטלות וההוראות ללא דופי. היה לוחם מוכשר, שתרם רבות להגנת הצפון.

חמד התחתן בשנת 1956 עם חג'לה. כשם שהיה בן נאמן, כך היה בעל משפחה מסור. למרות גילו הצעיר הוא השכיל להניח יסודות מוצקים לביתו בכפר ירכא. לזוג הצעיר נולדו שני ילדים. למרות שהיה חייל בסדיר, השתדל חמד בכל כוחו להקדיש למשפחתו את הזמן המרבי שיכול היה לתת בתור חייל.

בנו הבכור של חמד נפטר ממחלה זמן קצר לפני נפילת האב.

ב-24.12.1959 בשעה 09.00 בבוקר התפרס כוח מג"ב על הרכסים מול עמדות הסורים באזור תל קציר. המטרה הייתה שמירה ותצפית על הסורים. הכוח בו היה חמד שהה על גבעת האיקסים. הסורים הבחינו בכוחות מג"ב, ונפתחה אש מקלעים ורובים מעמדות סוריות לעבר התצפית. כוח מג"ב השיב באש, ותוך כדי חילופי האש נהרג חמד.

חמד היה בן עשרים ושלוש בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין בירכא. השאיר אחריו אישה- חג'לה, ובת- חמדה.