בן זהרה ופאיז. אסעד נולד בישראל ב-1.7.1943. בן בכור למשפחה בת תשעה אחים ואחיות. משפחתו מהכפר סג'ור, השוכן לצד כביש עכו – צפת, סמוך לכרמיאל. רבים מבני הכפר משרתים בזרועות הביטחון.

מגיל צעיר אסעד שימש דוגמה לאחיו בעזרה ובתמיכה בהוריו, בן למופת אהוב ואוהב, כדברי בני משפחתו. הוא למד בבית הספר היסודי בכפר הולדתו סאג'ור והמשיך לתיכון בכפר ראמה, בו סיים בהצלחה שתים-עשרה שנות לימוד. את זמנו הפנוי בילה עם משפחתו ועם חבריו הקרובים.

תחביבו העיקרי של אסעד היה הספורט. הוא עסק בספורט תחרותי והשתייך למועדון אגרוף. בני משפחתו סיפרו שהתייחס לאגרוף ברצינות. אסעד הקפיד על תזונה בהתאם להוראות המאמן, התאמן כמה פעמים בשבוע וכשנסעו לתחרויות מחוץ לכפר הקדים תמיד להגיע, נרגש וממוקד, לקראת התחרות.

אסעד אהב מאוד לטייל, בעיקר באזור הכפר. לעתים היה יוצא לטיולים שנמשכו כל שעות היום. אסעד הכיר את אזור מגוריו וידע להסביר כיצד להגיע לפינות חמד שלא היו מוכרות כלל. בנערותו הירבה להאזין למוזיקה מסגנונות שונים.

בתום לימודיו התגייס אסעד לצבא, לשירות סדיר ביחידת המיעוטים של צה"ל.

לאחר שחרורו מצה"ל עבד כחמישה חודשים בתפקידי שמירה ואבטחה בפרויקט המוביל הארצי, במסגרת משמר הגבול (מג"ב). כיוון שהיה צעיר ואנרגטי אסעד לא ראה ייעוד בתפקיד זה ועל כן התגייס לשירות במשטרה ושינה מעמדו לשוטר מן המניין במשמר הגבול. הוא יצא לקורס בסיסי לרובאי 5 ואחריו שימש כנהג לוחם בפלוגה.

בשנת 1963 קיבל תפקיד פיקודי בפלוגה ז' בבית שאן, ומפקדו תיאר את תפקודו כמשביע רצון עד מאוד.

שוטר אסעד גאנם נפל בעת מילוי תפקידו ביום 27.1.1964, בתאונת דרכים בטבריה. בן עשרים ואחת בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בכפר סאג'ור. הותיר אישה, הורים ושמונה אחים ואחיות.

אסעד מונצח באנדרטה לחללים הדרוזים בעספיא, באתר ההנצחה לחללי משמר הגבול בצומת עירון ובאנדרטת חללי המשטרה בקריית אתא.