בן נדא וסלמאן. נולד ביום 30.10.1975 בכפר הדרוזי עוספיה. אח לרווידה, ספא ו-ואפי. בהיותו בן חצי שנה עברה המשפחה לאילת. אסים ביקר בגן הילדים ולמד בבית-ספר יסודי באילת בכיתות א'- ב' והיה תלמיד טוב ומוצלח. בשנת 1982 חזרה המשפחה לעוספיה ואסים למד בבית-הספר היסודי ב' בכפר והמשיך לתיכון המקומי 'אורט רונסון'. לאסים, בעל החיוך הכובש, היתה נטייה חזקה למעשיות. הוא החליט לעזוב את הלימודים ולהתמקד בעבודה והחל לעבוד בגינון ביישובי הסביבה.
אסים היה 'מלך' בעבודתו כגנן. הוא ביצע את משימותיו במסירות ובנאמנות ורכש לו ידידים רבים בקרב מי שעבד במחיצתם. "אסים היה סמל של חיים ומעשה," העיד מעסיקו, "המעלה הגבוהה ביותר של אדם היא טוב לבו ונכונותו לעזור ולתמוך באחרים גם בשעת מצוקה וצרה – זה היה אסים בעיני. נער טוב לב, שהיה מוכן לתמוך, לעזור ולהתאמץ גם בשעות שאחרים כבר נשברו. האחריות שגילה בכל עבודה ומשימה הפליאו אותי וגרמו לי ולמשפחתי הרגשת ביטחון ושיש על מי לסמוך כשאסים בסביבה. מספיק היה מבט עיניים כדי שנבין אחד את השני והמשימה תתבצע."
אסים התגייס לצה"ל בדצמבר 1993. הוא עבר מסלול טירונות, סיים בהצלחה קורס מפקדים, הועלה לדרגת סמל ושירת ביחידת המיעוטים. לאחר שנתיים השתחרר וחזר לעבוד בגינון. בשנת 1996 החליט לשוב לצה"ל, הפעם כאיש קבע. הוא שירת כלוחם בפלוגה המסייעת של גדוד 'חרב' בעוצבת 'הגליל' אשר בפיקוד הצפון. לאחר תקופה קצרה קודם ומונה לתפקיד סמל מחלקה. הודות להצטיינותו וכאות להערכתם הרבה של מפקדיו, נשלח לקורס צניחה כ'צ'ופר'. בהמשך עבר קורס נגמ"שים. את מרבית שירותו עשה בגזרה הדרומית של חבל עזה, באזור גוש קטיף. אסים, שהועלה לדרגת רב-סמל, מילא את תפקידו בצורה ראויה לציון, כפי שהעיד מפקד הגדוד: "אחד הסמלים הטובים ביותר בגדוד ויועדה לו תוכנית שירות ארוכת-טווח ביחידה. בעל תכונות אופי טובות וחיוביות, היווה דוגמה אישית, אחראי, חרוץ ובעל כושר מנהיגות." במהלך שירותו נתקל אסים במצבים מסוכנים וגילה תושייה, אומץ לב, כושר עמידה ואחריות לפקודיו. לקראת יום העצמאות ה-53 למדינה נבחר כחייל מצטיין חילי בחיל החי"ר והצנחנים.
מפקדיו לא חסכו במלות שבח והתפעלות על אופיו ומקצועיותו. סגן מפקד הפלוגה שלו כתב: "הכרתי אותו כבן אדם עם ערכים מאוד גבוהים, שאפתן, יוזם, שקול ומבצע את המשימה על הצד הטוב ביותר. אסים היה מאוד חברותי וכמפקד היה אוזן קשבת לכל החיילים שסבבו אותו והיווה להם דוגמה אישית."
אסים עתיד היה להינשא לארוסתו ענתא והיו לו חלומות רבים, אך כל תוכניותיו נגדעו.
ביום 1.12.2001 נפל אסים בעת מילוי תפקידו והוא בן עשרים-ושש. הוא הובא למנוחת- עולמים בבית-העלמין הצבאי בעוספיה. השאיר אחריו הורים, אחות ושני אחים. במכתב התנחומים למשפחה האבלה כתב הרמטכ"ל, רב-אלוף שאול מופז: "אסים תואר כלוחם מצטיין אשר היווה דוגמה ומופת לסובבים אותו. מפקדיו מעידים עליו כי היה חייל רציני ואחראי, אשר ניתן היה לסמוך עליו בכל עת. אסים הביא גאווה רבה לגדוד והיה אהוב ואהוד על מפקדי היחידה וחייליה."
מפקד היחידה כתב: "אסים שאף למצוינות ובלט בתכונותיו הטובות, באהבתו לחייליו ובדאגתו להם. במהלך השנה האחרונה, בתקופת הלחימה הקשה באוגדת אזור חבל עזה, היווה אסים דוגמה ומופת לחבריו ולפקודיו, בכך שעשה הכול למען מילוי המשימה ולמען ביטחון חייליו. נזכור את אסים כלוחם אמיץ וכמפקד נערץ, חייכן, חדור מוטיבציה ואחראי, אשר היה אהוב על חיילים ומפקדי היחידה."
מפקד מחלקתו ציין: "אסים פיקד על מוצב בגוש קטיף ושהה תחת אש כמעט כל לילה תוך הפגנת יכולת מקצועית גבוהה מאוד ומנהיגות חזקה. הוא היה אהוד על כל חייליו ומפקדיו… בעל פוטנציאל גבוה מאוד ועתיד מבטיח ביחידה… נתן יחס חם לפקודיו כל הזמן, היווה דוגמה אישית וכיבד את מפקדיו."
