בן זלייחה ונסיב. נולד ביום 25.10.1964 בבית ג'אן. אנואר גדל והתחנך על ערכי העדה הדרוזית. הוא למד בבית-הספר היסודי א' בבית ג'אן וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון בכפר רמה.

כבר בילדותו התגלה כנבון ופיקח. הוא הצטיין בלימודים וזכה לשבחים ממחנכו, ממנהל בית-הספר התיכון ומהורי חבריו. בתקופת לימודיו היה חבר בתנועת הצופים. אנואר אהב בראש וראשונה ספרות והרבה לקרוא ספרים. הוא אהב לשחק כדורגל עם בני השכונה והמשיך לעשות זאת גם כמבוגר. הוא אהב לצאת לציד חוגלות ברובה הציד שלו והיה קלע מצטיין. אנואר היה חביב על הכול ואהוב על חבריו ועל בני משפחתו. היו לו שמחת חיים וחוש הומור ועל פניו היה נסוך תמיד חיוך.

באמצע פברואר 1983 גויס לצה"ל והצטרף לחיל הרגלים, השריון ומשאבי האנוש. את הטירונות סיים כחניך מצטיין פלוגתי ולאחר-מכן סיים בהצלחה קורס מ"כים ונשלח ליחידתו באזור ערד בתפקיד מ"כ. הוא התקדם בסולם התפקידים והיה סמל מחלקה ורס"פ. אנואר נשלח לקורס נגדים יחידתיים ולאחריו הוצב במחנה עוצבת הברזל, בתפקיד נגד משמעת. להערכת מפקדיו, המצויה בתיקו האישי, הוא היה "ממושמע, מקצועי ובעל יוזמה". לאחר שסיים את שירותו הסדיר התנדב לשרת בצבא הקבע.

ביום 27.2.1988 נפל אנואר בעת שירותו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבבית ג'אן. השאיר אחריו ארוסה (ע'קד) – עטאף, הורים, שישה אחים ושתי אחיות – דאהש, וספי, חכמת, שוכת, גידת, מהדי, מתיל ומאמה.

במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "אנואר שימש כרס"ר המשמעת של מפקדת החטיבה. הוא ביצע את המשימות שהוטלו עליו בצורה הטובה ביותר. אנואר היה בן נאמן למשפחתו, לחבריו ולכפרו בית ג'אן והיה אהוב על החיילים ביחידה".

הוריו וחבריו הקימו ספרייה ציבורית על שמו בבית ג'אן.