בן מוחמד ורפיקה. נולד ביום 12.8.1959 בכפר בית-ג'אן שבמעלה- הגליל למשפחה דרוזית ברוכת-ילדים. אמין למד בגן ובבית-הספר שבכפר-הולדתו. נמנה עם טובי התלמידים בכיתתו. במיוחד שקד על לימוד הלשון העברית והיה חדור הכרה שכאשר ירכוש ידיעה יסודית בלשון, יפיק תועלת בהמשך דרכו ויתרום לחברה ולמדינה. משסיים את לימודיו היסודיים, השלים את השכלתו על-ידי קריאת ספרים ועיתונים וכן על-ידי צפייה בטלוויזיה.

המצב הכלכלי בבית לא היה שפיר. האב התפרנס בקושי מעבודתו החקלאית, ואמין שמח על כל הזדמנות שניתנה לו לסייע בחריש ובנטיעה. הוא חש קשר נפשי עמוק לאדמת אבותיו. הוא הצטער על שלא יוכל להמשיך את לימודיו, אבל הבין כי הכרח הוא לו, עקב מצב המשפחה, לצאת לעבודה עד לגיוסו לצה"ל.

אמין הכין את עצמו לחיי צבא על-ידי פעילות מגוונת בשורות הגדנ"ע שמצא בו עניין רב. במסגרת זו הרבה לטייל ברחבי-הארץ. גם עסק בספורט, במיוחד בענף הכדורעף. אמנם, נטייתו היתה יותר למשחק הכדורגל, אלא שהתנאים בכפר לא אפשרו לו לעסוק בענף זה.

ביום 18.5.1977 הגיע היום שייחל לו: הצטרפותו לצה"ל. הוא בחר להשתלב ביחידה של בני העדה הדרוזית. בחברת ידידים יצא לאימונים הראשונים בחיל-הרגלים. ביום 21.8.1977 נפל בעת שירותו, עוד בטרם זכה לסיים את הטירונות, ואמין אז רק בן 18. הובא לקבורות בכפר-הולדתו. השאיר אחריו הורים, אח וחמש אחיות.

מפקדו של אמין כתב למשפחה השכולה: "אמין ז"ל התברך ברוח התנדבות ומסירות, וכן הצליח לזרוע אמון בלב חבריו ומפקדיו. הצבא בנה תקוות רבות באמין. אמין רצה לשרת בכבוד את מדינתו. לצערנו התקוות נקטעו באבן".