בנם של דימא וח'אלד. נולד ביום 2.10.2002 במג'אר, אח לג'וליה וג'נא.

בן ראשון ונכד ראשון במשפחה. סופיאן גר כל ימיו במג'אר, יישוב דרוזי הממוקם בגליל התחתון. החינוך שקיבל בבית הוריו יצק בו אהבת אדם ואהבת המולדת, ערכים שליוו אותו לאורך כל דרכו.

הוא למד בבית הספר ביישוב והיה תלמיד שקט ואהוב, כפי שתיארה אותו מורתו, אפרה. סופיאן היה ילד חייכן, חכם ויפה נפש. רגיש מאוד ואמיץ. אהב את הטבע והים, ונהנה לשחק טניס. הוא תמיד אמר: "תעשה מה שטוב ונכון לך, זו תמצית האושר", ותמיד חיפש לעשות משהו בשביל הנפש.

היו לסופיאן חלומות והרבה תקוות. סבו, סלמאן חליל, תיאר אותו כ"מלאך עלי אדמות" שהיה "חייכן כל הזמן, אהוב, מנומס, וגדל בתרבות של אהבת חינם".

הוא היה אהוב על שכניו וחבריו והותיר חותם על כל מי שהכיר אותו.

סופיאן התגייס לצה"ל ביום 6.12.2021 ושירת כלוחם בגדוד ההנדסה 601, שנמנה על עוצבת "עקבות הברזל" חטיבה 401. הצליח בתפקידו והתקדם לדרגת סמל ראשון, שירת כמ"כ צמ"ה (מפקד כיתה ביחידת ציוד מכני הנדסי).

על אף שהייתה לו אפשרות לבחור בשירות ביחידות עורפיות, סופיאן התעקש לשרת ביחידה קרבית מתוך רצון לתרום למדינה באופן המשמעותי ביותר, מה ששיקף את החינוך שקיבל בבית הוריו.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

לאחר אימונים ומשהחל התמרון בעזה, הוצב סופיאן עם גדודו בעזה והשתתף בקרבות.

ברשת פורסם מכתב ששלח סופיאן למשפחתו ביום 16.12.2023, בו חלק את תחושותיו במלחמה וסיפר על געגועיו למשפחה. הוא כתב: "ראיתי הכל וגדלתי ולמדתי הרבה… הייתי חד מטרה במלחמה הזו."

סופיאן נפל בקרב ב2.1.2024 בשכונת דרג' תפאח בעיר עזה, מירי מחבלים לעבר הכוח עליו נמנה.

סמל ראשון סופיאן דגש נפל בקרב ביום 2.1.2024. בן עשרים ואחת בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין במג'אר, בחלקה הצבאית. הותיר אחריו הורים ושתי אחיות.

"סופיאן היה מלאך עלי אדמות, אהוב… היו לו חלומות והרבה תקוות. זה אסון טרגי שאנחנו מתקשים לעכל. הוא הנכד הראשון שלי, הוא היה ממש כמו חבר שלי" ספד לו סבו.

השייח מואפק טריף, המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית, ספד לו: "מחוגי החיים של סופיאן נעצרים להם על גיל 21 והוא יישאר לעולם צעיר וחייכן שהותיר חותם… עוד פרח נקטף מהעדה הדרוזית".

סופיאן הונצח באנדרטת דרך הגבורה לחללי חיל ההנדסה במערכות ישראל שבצומת חולדה.

המשרד לשוויון חברתי הקים באתר המשרד עמוד לזכרו.

לזכרו של סופיאן הוקמה "מסעדת סופיאן" ביישובו מג'אר.

ביוזמת המשפחה נקראה במג'אר כיכר על שמו – "כיכר החללים הגיבורים ע"ש סמ"ר סופיאן דגש".