בן עידה וקאסם. נולד ביום 1.3.1971 בבית ג'אן. למד בבית-הספר היסודי ובבית-הספר התיכון בכפרו. סאלח גדל בבית חם מלא אהבה, וחונך על ערכי אהבת האדם, עזרה לזולת ואהבת המולדת. ואמנם תמיד עזר לזולת ולכל מי שפנה לעזרתו. הוא היה אופטימי וחייכן ומעידה עליו בת כיתתו: "הכרנו אותך כחבר, כאח שניתן לסמוך עליו. הכרנו אותך כבן כיתה אהוב על הכול ושהכול מחבבים אותו". סאלח אהב לטייל בחיק הטבע ברחבי הארץ עם חבריו והגיע בטיוליו כמעט לכל מקום, ממטולה עד אילת.

באוגוסט 1990, לאחר שהשלים את בחינות הבגרות, גויס סאלח לצה"ל והתנדב לחיל-הרגלים. לאחר הטירונות ולאחר שהוכשר כלוחם, הוצב ליחידת המיעוטים של חיל-הרגלים ונטל חלק בפעילות מבצעית בשטחים ובדרום לבנון. במאי 1991 נשלח לקורס חובשים ובסיומו חזר ליחידתו בתפקיד חובש קרבי ולוחם. וכך מתאר אותו מפקד הפלוגה שלו: "את סאלח כולם אהבו. חיילים ומפקדים כאחד. במיוחד שהיה בעל חוש הומור. סימפטי ומקובל על כולם. הוא היה חובש כזה שנתן לך הרגשה טובה בכל משימה וניתן היה לסמוך עליו בעיניים עצומות". ומוסיף מפקד היחידה: "סאלח היה בעל רצון לעבודה, אף פעם לא התלונן אלא תמיד אמר: "ניתן להתגבר על הכול עם קצת מוטיבציה וכוח סבולת". חבריו התרגלו להלך רוחו השמח, לאופיו העליז ולמצב הרוח הטוב המתמיד שלו".

ביום 6.4.1992, באזור הכפר חולה שבדרום לבנון, נקלעה שיירת מפקדים של צה"ל למארב מחבלים וסבלה נפגעים. סאלח, שהיה בכוח אבטחה סמוך הוזעק לסייע. הוא זיהה פצועים השוכבים בשטח תחת אש במצב קשה ומאבדים דם רב והחל בטיפולו. בסרבו להישמע לפניות הפצועים לעזוב ולהתרחק מהמקום, עד שנפגע ואיבד את חייו. הוא נפל כגיבור והובא למנוחת-עולמים בבית-ג'אן. השאיר אחריו הורים, שלוש אחיות – עדלה, היאם ועאידה ושני אחים – נאהי ולוטפי. הוא הועלה לדרגת סמל לאחר נפילתו. על מעשה גבורתו זכה לצל"ש אלוף פיקוד הצפון.

בהספד לזכרו אמר מפקד החטיבה: "כאשר נדמו קולות הקרב, היית מוטל ליד הפצועים שטיפלת בהם, ואתה שכבת שם ללא רוח-חיים. באת להציל חיים ואת חייך נתת. כך למדתי על אצילות הנפש שלך. הרי צעקתי לך כל הזמן, 'חובש תיצמד ותיזהר, יורים' ואתה התעקשת לטפל בפצועים". במכתב תנחומים למשפחה כתב שר הביטחון דאז, משה ארנס: "סאלח הקריב את חייו למען הצלת חייהם של חבריו לנשק. הוא היה חייל ממושמע, שקט, מסור, אחראי ובעל רמה אישית גבוהה, חדור מוטיבציה ורצון עז לשרת, להנחיל זאת לאחרים ולסייע בידם. זכרו של סמל סאלח טאפש ז"ל הוא קודש ונצרנו בלבבנו בגאון". וכתב מפקדו: "הוא נפל כגיבור אמיתי והציב בפנינו אתגרים וסטנדרטים גבוהים מאוד ברמת העשייה והביצוע, סטנדרטים שיהיו נר למול עינינו לאורך הדרך כלוחמים ומפקדים".

בית-הספר התיכון בית ג'אן הוציא לאור חוברת לזכרו ובה דברים על דמותו. ארגון הסטודנטים היהודיים ברומא וארגון בני ישראל בארצות-הברית נטעו עצים לזכרו ביערות הקרן הקימת לישראל.