בן בדיעה ואברהים, נולד ביום 23.7.1965 בבית-ג'אן שבגליל. רוקון היה בכור הבנים במשפחתו שומרת המסורת הדרוזית. הוא למד בבית-הספר היסודי בבית-ג'אן, ובבית-ספר "עמל" ליד צומת גולני. רוקון השתתף בפעילות הגדנ"ע, ואהב ספורט וקריאה. הוא התיידד בקלות, והיו לו חברים רבים. רוקון התחנך לאהבת הבריות, ליושר ולרעות. מילדותו הוא התבלט בתכונותיו ובכושר הסתגלותו למצבים שונים. הוא היה שקדן בלימודיו. סבו ואמו קיוו שישתלם בלימודי דת ויתמחה במסורת הדרוזית, אבל הוא העדיף להתגייס לשירות סדיר בצה"ל. רוקון קיווה שיחזור ללימודי דת, אחרי שירותו הצבאי. הוריו כיבדו את רצונו.

רוקון התגייס ביום 7.11.1983, עבר אימוני טירונות וקורס למכונאי רכב. הוא עלה לדרגת רב"ט והוצב לשירות בחיל הרגלים, החימוש ובטכנולוגיה ואחזקה, בסדנה ליד מרג'-עיון בלבנון. 15 חודשים הוא שירת בסדנה זו.

ביום 10.3.1985 יצא רוקון בשיירה צבאית לכיוון נבטיה. במשאית שנסע בה הייתה קבוצת חיילים מן הסדנה. מול השיירה התקרב טנדר מקומי. כשהתקרב הטנדר למשאית הצבאית, האט נסיעתו, התפוצץ והעיף את המשאית עם החיילים לצד הדרך. המשאית התפרקה, ומעוצמת ההתפוצצות נהרגו במקום שניים עשר, ביניהם היה רוקון. בן 19 שנים הוא היה במותו.

שר הביטחון יצחק רבין כתב למשפחתו: "רוקון היה בעל ידע מקצועי מעולה, אחראי ומסור. היה גאה על שירותו בצה"ל. חבר נאמן אשר תמיד התנדב לסייע לחבריו. התנדב לכל משימה. גילה מנהיגות ואחריות אישית".

מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "היה חייל בעל ידע מקצועי, אחראי, מסור, ביצע את תפקידו לשביעות רצון מפקדיו, תוך גילוי רצון והתמדה. היה חבר נאמן, ידיד אמת, אשר סייע לחבריו ותרם רבות ליחסי החברות בפלוגה ולשמירת מורל גבוה בסדנה. היה אהוב ומקובל על חבריו ומפקדיו".

רוקון הובא למנוחות בכפרו, בית-ג'אן. הוא השאיר אחריו הורים, ארבע אחיות ושני אחים.