בנם יחידם של חסאן-מחמוד ואניסה. נולד ביום 18 בספטמבר 1949 בכפר חורפיש ולמד בבית-הספר היסודי בכפרו ובבית-הספר התיכון "יני" בכפר יסיף. במשך לימודיו התיכוניים היה מן הפעילים בארגון התלמידים הדרוזים שעיקר פעולתו הייתה עידוד בני העדה הדרוזית ללמוד בבתי-ספר תיכוניים ובמוסדות על-תיכוניים. הוא תרם למטרה זו ספרים בשווי של 5000 ל"י. הוא היה חבר בתנועת "הצופים הדרוזים" והיה מדריך בשבט הצופים. לקראת סיום לימודיו עמד בהצטיינות בבחינות-הסקר. הוא היה ספורטאי מעולה והתחיל לארגן קבוצת כדורגל בכפרו. נוסף לאלה היה פעיל באגודת-החברים "חורפיש" והיה חבר המזכירות. אהב לקרוא ספרים מכל הסוגים.

הוא גויס לצה"ל בסוף נובמבר 1968, כשאר בני עדתו, כדי לשרת את המדינה. הוא עבר קורס מ"כים ובחודש ספטמבר 1970 סיים קורס צניחה. היו לו ידידים רבים והוא היה אהוב ומקובל על כל תושבי הכפר. הוא נרשם ללימודים באוניברסיטת תל-אביב, בפקולטה למשפטים, ועמד להתחיל את לימודיו. ביום 9 ביוני 1971, לפני תום שירותו הסדיר, נפל סמל פארס בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות בכפר מולדתו. ליד הקבר הפתוח ספדו למנוח אביו ומפקד יחידתו. בין שאר דבריו אמר האב השכול: "בני יחידי יקר לי מאוד, אולם נחמתי היחידה היא ביודעי כי בני נפל בעת מילוי תפקידו למען מדינת ישראל, שאנו הדרוזים רואים בה את מולדתנו. בני יחידי נפל כדי לממש הלכה למעשה – את ברית הדמים שנכרתה בין העם הדרוזי לעם היהודי". מפקד היחידה ציין את פועלו, מרצו ואחריותו של פארס כמפקד בצה"ל ואמר כי צה"ל, ובפרט יחידת המיעוטים, יחידתו של המנוח, איבדו את אחד המפקדים הטובים ביותר.