בנם של ג'והרה ומוניר. נולד ב-14.9.1989 בדלית אל-כרמל. אח לגדיר, הנד, עביר, פאיזה ושפיק – בן שלישי למשפחה חמה, מלוכדת ואוהבת.
בואו של עמאד לעולם האיר את חיי הוריו ואחיו.

הוא למד בבית ספר יסודי א' ביישובו ולאחר מכן בחטיבת ביניים ובתיכון "אורט רונסון", שם סיים את לימודיו עם תעודת בגרות מלאה.

עמאד אהב את החיים בכפר שבו נולד וגדל , נהנה ממרחבי הטבע שמסביבו, שיחק כדורגל ונהג לרכוב על סוסים. היו לו חברים מכל שכבות החברה והוא אהב לעזור.

דודו סיפר עליו בדברי ההספד: "עמאד, אתה ילד פלא. אנחנו מודים לך על השנים שהיינו איתך. היית לנו למראה. תמיד נתת לנו את הדחיפה להמשיך ולתרום לזולת. ללא כל בקשה וללא כל תמורה. תמיד ציינת בפני אביך שאתה תמשיך את דרכו. כאילו עשרים וחמש שנה מחייו של אביך למען הצבא ולמען החברה לא הספיקו…" עמאד העריץ את אביו, שהיה מפקד בצה"ל במשך שנים רבות. הוא עצמו התגייס לצה"ל ב-13 במרס 2008 ושאף להגיע ליחידת עלית. עמאד החל להשתתף בגיבושים, אך בשל בעיות טכניות לא התאפשר לו הדבר. לאחר סיום מסלול ההכשרה כלוחם חי"ר (חיל רגלים) הוצב בחפ"ק (חדר פיקוד קדמי) מג"ד בגזרת לימן ליד ראש הנקרה.

סמל עמאד ביראני נפל בעת שירותו ב-12.10.2009 והוא בן עשרים בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין הצבאי בעוספייה. הותיר אחריו הורים, ארבע אחיות ואח .

משפחה וחברים, מפקדים וחיילים, ראשי מועצות דלית אל-כרמל ועוספייה, שיח'ים ותושבים רבים ליוו את עמאד בדרכו האחרונה .

סגן-אלוף שאדי אבו פארס, מפקד הגדוד שבו שירת עמאד, ספד לו: "כלוחם, עמאד היה שותף פעיל בהגנה על גבולה הצפוני של מדינת ישראל בגזרות שונות ומורכבות: גזרת אביבים, גזרת רכס רמים וגזרת הר דב. גזרות אלו היוו עבורו אתגר ודרשו ממנו מקצועיות, חדות ודבקות במשימה. עמאד, לאחר שירות ממושך הגעת למשל"ט (מרכז שליטה) לימן. הפגנת מוטיבציה ורצון לתרום ולכן נבחרת לתפקיד משמעותי ומרכזי בחפ"ק המפקד. במהלך שירותך במשל"ט העברנו יחד שעות ארוכות בנסיעות, ובהן למדתי להכיר אותך. גיליתי אדם מסור, אוהב לעזור לזולת, מלא שמחת חיים, מוכן לתת מעצמו ככל שנדרש למען היחידה וביטחון המדינה. בתקופה זו הכרתי לא רק אותך, אלא גם את האנשים הקרובים אליך דרך הסיפורים שלך. סיפרת לי על משפחתך ועל חבריך בבית, ודיברת על חשיבותם בחייך. סיפרת על אביך ועל ההערצה הגדולה שלך אליו, מאז שזכרת את עצמך תמיד רצית ושאפת להיות איש צבא כמוהו. לצערי, חלום זה, ועוד רבים כמותו נגדעו בטרם הספקת להגשימם. רק בשבת האחרונה ישבנו יחד בחורשה הסמוכה לבסיס בשעות הצהריים, אני, אתה ומשפחתך. ואתה היית שמח ומאושר. עמיתיך ומפקדיך במשל"ט העריכו אותך ואהבו אותך בשל יחסי האנוש שלך ושמחת החיים שתמיד אפיינה אותך. אתמול כשנוד ע לי על המקרה התקשיתי להאמין. חיילים ומפקדים במשל"ט עדיין מתקשים לעכל את המקרה שכל כך הפתיע אותנו. עמאד, הותרת אחריך משל"ט כואב והמום. תחסר לכולנו מאוד."

חברי תנועת הנוער הדרוזי בדלית אל-כרמל ערכו בבית "יד לבנים" אירוע מכובד לזכרו של עמאד ביראני.