בן אמלי ויוסף, נולד ביום 13.8.1959 בכפר הדרוזי ירכא. הוא סיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר בכפרו, ואחר-כך המשיך וסיים את לימודיו התיכוניים בבית-הספר התיכון העיוני בנהריה. סלמן היה תלמיד מצטיין, חדור שאיפה לקנות דעת ולהשכיל. משנרתם למשימה, אם בבית-הספר ואם בשעות הפנאי שלו, הוא דבק בה, ומשקיע את מרצו ויכולתו בביצועה. ואמנם מאמציו נשאו פרי.

הוא היה נער מלא חיים ומרץ ולו תחביבים לרוב. אהב לקרוא בעתות הפנאי שלו והתעניין בשירתם של משוררים קלסיים. סלמן אהב ספורט, ובעיקר את משחקי הכדורגל, היה אוהד מושבע של קבוצת "מכבי נתניה" ונהג ללוות אותה במשחקיה. את רוב שחקני הקבוצה הוא הכיר אישית. כמו כן, הוא התעניין בכדורגל האנגלי והיה בקי בהרכביהן של הקבוצות השונות באנגליה, לרבות שמות שחקניהן.

בהיותו אדם שטובת הכלל חשובה בעיניו מאוד עמד בראש מעיניו קידום החיים החברתיים בכפרו. הוא היה דמות בולטת בחברת בני גילו, ויחד עם חבריו לכפר הפך את בית הנוער המקומי למרכז תוסס והומה מבני נוער. בתחום הכדורגל פעל סלמן לקידום קבוצת הכדורגל של הכפר ותרם מזמנו ומחסכונותיו לביסוסה. הוא נכח בכל משחקי הקבוצה, בכל ישיבות הנהלתה ולא חסך מאמצים בשליחויות שביצע לרווחת הקבוצה וקידומה.

בתקופת לימודיו בבית-הספר בנהריה, שלמדו בו יהודים וערבים, הוא היה מעורה בחברה, אהוב ומקובל על כולם. הוא מעולם לא הסתיר את מוצאו הדרוזי, נהפוך הוא, גאוותו הייתה על עדתו ועל מורשת עמו. בלימודים הצטיין סלמן וגרם בשל כך סיפוק רב להוריו ולבני משפחתו, שצפו לו עתיד מזהיר בלימודים האקדמיים שביקש ללמוד בגמר שירותו הצבאי. סלמן ראה בשירות הצבאי תרומה שהוא יכול לתרום לביטחון המדינה וזכות גדולה שהוא חייב לממש.

סלמן גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1978 והוצב בחיל הרגלים, השריון וההנדסה. לאחר סיום הטירונות, הוא עבר קורס מש"קי פלסים והיה למפקד. ביחידתו נחשב סלמן לחייל מצוין, בעל חוש אחריות ומרץ רב. גם בצבא הוא הצטיין בדבקותו במטרה ובשאיפתו לבצע כל משימה במלואה ובצורה הטובה ביותר. בכל אשר הלך הוא היה אהוב ומקובל על הכול, חבריו כבדוהו ורחשו לו חיבה והערכה.

ביום 22.3.1980 נפל סלמן בעת שירותו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בכפר ירכא. הוא השאיר אחריו הורים, שני אחים וחמש אחיות.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדו: "…סלמן היה מפקד אהוב ואהוד על מפקדיו ופקודיו, היה צנוע מאוד ומסור מאוד לתפקידו, אותו ביצע בדבקות ובאחריות. סלמן היה שותף פעיל בכל פעולה שביצעה היחידה, תמיד הביע נכונות לבצע ולסייע ככל שנדרש ממנו, ומעבר לכך. היחידה איבדה את אחד מטובי מפקדיה, שנלקח ממנה בטרם עת…"

לזכרו התקיים משחק כדורגל בין מכבי נתניה ובין הפועל פתח-תקוה ובו כיבד הקהל את זכרו בעמידה.

לאחר נפילתו נשלחו למשפחה מכתבי השתתפות רבים ממורים ואחרים שהכירו את סלמן, ובהם דברי שבח רבים עליו, על אופיו ועל דרך חייו.