בן סעדה וסלח. נעמאן נולד בכפר סמיע ב-1.7.1933. בצעירותו עבד נעמאן עם המבוגרים, סייע בהכנת הגישה לכפרו ועזר לסלול כבישים ולבנות בתים. משפחתו מעידה כי נעמאן היה חביב מאוד ואהב את נושא הצייד.

נעמאן התגייס לצה"ל ושירת ביחידת המיעוטים.

לאחר שחרורו משירות החובה התגייס נעמאן לשירות הקבע במשמר הגבול. בתחילת שירותו הוא עבר קורס מ"כים וחוליות. נעמאן היה שוטר אהוד, בולט באמינותו ובמוסר עבודתו ותורם ויוזם במסגרת שירותו.

הוא נישא לרדיה ובמהלך השנים נולדו להם שבעה ילדים: נוהל, הילה, איאלה, ראיך, הדור, נעמי, האדי.

נעמאן קשר יחסי חברות רבים עם חבריו למג"ב. יחידתו הייתה מגובשת מאוד וסיפורי הגיבוש של יחידתו נודעו בכל אזור הצפון. שירותו במסגרת מג"ב גרם לו לקרוא לשתי בנותיו בשמות עבריים: הילה ונעמי.

ב-19.10.1966 חדרה חוליית מחבלים מלבנון אל שטח ישראל. במהלך מרדף אחר המחבלים זיהה נעמאן את החוליה ליד רמות נפתלי. בקרב שהתפתח נעמאן נהרג. בהמשך הקרב חבריו חיסלו את המחבלים, ובכך נמנע פיגוע נוסף.

סמל-שני נעמאן נפל בקרב. בן שלושים ושלוש היה בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בכפר סמיע.

על גבורתו בקרב בו נפל הוענק לנעמאן "עיטור שירות משטרה" על ידי מפכ"ל המשטרה.