בן נאיפה וסמור, נולד ביום 22.2.1963 בשפרעם שבגליל המערבי. הוא למד בבית-הספר היסודי בשפרעם, סיים את לימודיו בהצטיינות, ועבר ללמוד בחטיבת-הביניים בבית-הספר הריאלי בחיפה. את לימודיו התיכוניים השלים בבית-הספר בשפרעם. נביל קיווה להמשיך את לימודיו בפקולטה לחקלאות ברחובות. כבן בכור במשפחה בת 7 ילדים זכה ליחס חם ולאהבת כל בני המשפחה. הכל פינקו אותו והוא גדל באווירה של אושר. נביל השקיע הרבה מכשרונו וחריצותו בלימודיו ובתחביביו. אחד ממוריו כתב עליו אחרי נופלו: "הוא היה תלמיד חרוץ, בחור חושב, שימש סמל לחבריו ועמד בכל הדרישות. הוא כיבד את הזולת, כיבד את מוריו וקיים יחסים יפים עם חבריו. עזר לכל מי שנזקק לו".

בנובמבר 1981 התגייס לצה"ל. תחילה שירת בחיל-הצנחנים, ולאחר שנתגלה ליקוי בבריאותו הועבר ביולי 1982 לתפקיד מתרגם בממשל הצבאי בצור. את תפקידו בממשל מילא במסירות ובנאמנות, כשהוא משתדל למצוא את שביל-הזהב בין הצרכים הצבאיים ובין הבעיות הקשות שהטרידו את התושבים.

ביום 11.11.1982, כתוצאה מהתפוצצות מיכל גז בבניין הממשל הצבאי בצור, קרס הבנין תחתיו. עשרות חיילי צה"ל נהרגו בהתפוצצות וביניהם היה נביל. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות האזרחי בשפרעם, ולפי בקשת המשפחה הועברה גופתו כעבור שנה לבית-הקברות הצבאי בעוספיה. בן 19 היה במותו. הוא השאיר אחריו הורים, שני אחים וארבע אחיות.

על שמו נקראה פינה בספרייה הציבורית בשפרעם. אביו הוציא חוברת לזכרו.