"גיבורים אמיתיים, חוד החנית שלנו": החללים הדרוזים במלחמה

עדי היה אמור לחגוג 20 בשבוע שבו נהרג. סופיאן כתב על הגעגועים הביתה. סלמאן היה אב לבן שנתיים. ג'מאל הגיע ממשפחת לוחמים. אנואר היה מעורב בתאונה. ג'לאא הותיר אחריו 12 אחים. בצל המאבק נגד הממשלה בטענה לקיפוח, בעדה ממשיכים להתגייס באחוזים גבוהים – ולתפקידי לוחמה: "המחיר כבד מאוד" 

10 דרוזים נפלו מתחילת מלחמת חרבות ברזל, האחרון שבהם נפל שלשום – רס"ן ג'לאא אברהים ז"ל, קצין הנדסה בן 25 מהכפר סאג'ור, שנהרג מפגיעת נ"ט ברפיח והובא למנוחות אתמול בכפרו.

הראשון מבין הנופלים היה סמ"ר דניאל ראשד ז"ל, שנפל בקרב מול מחבלי החמאס ב-7 באוקטובר. הוא היה בן 19 בנופלו, והותיר אחריו הורים ושלושה אחים. דניאל, שלאחר הטבח הוגדר כנעדר במשך שבועיים, חלם להגיע לגולני כמנהגם של צעירים רבים משפרעם, שרואים במפקד חטיבת גולני לשעבר רסאן עליאן השראה גדולה ורוצים ללכת בעקבותיו. כמה שבועות לפני סיום מסלול הלוחם בגדוד 13, דניאל מעד וריסק את רגלו, אך הוא לא ויתר ונשאר בגדוד, ובשבת השחורה הצטרף ללחימה.

סא"ל עלים סעד, סגן מפקד חטיבת 300, שנפל בקרב מול מחבלים שחדרו מלבנון לגזרה הצפונית, נהרג ביום השני של המלחמה. תושב יאנוח, בן 41 במותו, הוא הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים. סא"ל עלים היה אמור להשתחרר ללימודים בשבת השחורה, אך לאחר פרוץ המלחמה החליט להמשיך בשירות עד לסיומה. הוא נהרג באדמית, שבגבול ישראל-לבנון.

רס"ל ג'ואד עאמר, מכפר חורפיש, מנהל שטח אש, נהרג גם הוא בהיתקלות עם מחבלים שחדרו מגבול לבנון. בן 23 בנופלו, עאמר נפל יחד עם סא"ל עלים סעד באותה תקרית. משפחת עאמר, מהכפר הדרוזי חורפיש, איבדה רבים מבניה הלוחמים במערכות ישראל. ג'ואד, שרצה ללכת בעקבות אחיו וללמוד הנדסת חשמל ותוכנה ולעבוד בהייטק, היה אמור להשתחרר שבוע לפני שנהרג.

סא"ל סלמאן חבקה, תושב יאנוח, מפקד גדוד 53 שבעוצבת 'ברק' (188), נפל בקרב בצפון רצועת עזה. בן 33 בנופלו, הוא הותיר אחריו אישה וילד בן שנתיים. חבקה הוא אחד מגיבורי קרב קיבוץ בארי, שב-7 באוקטובר עזב את משפחתו ונסע דרומה. בתיעוד מצמרר של סלמאן ז"ל, הוא סיפר על אותו בוקר שבת ועל הקרב שניהל בבארי: "אני גאה בלוחמים שלי, יש לי גיבורים אמיתיים. הם הגיעו מהר מאוד לטנקים, פעלו במהירות, בנחישות ובלוחמנות אמיתית כמו שאני מצפה מהם. גדוד 53 נועד להוביל לניצחון וימשיך להוביל לניצחון – גדולים כקטנים. ידינו תישאר על העליונה בכל זמן נתון, ולא ניתן להתנהגות הלא-אנושית והפחדנית, לנמושות האלה, להקריס את רוחנו. אנחנו נקום יותר חזקים באחדות ובעוצמה ונכה בהם בחזרה", אמר.

רס"ן ג'מאל עבאס מפקיעין, מפקד פלוגה בגדוד 101 שבחטיבת הצנחנים, נפל בקרב ברצועה בגיל 23. בן למשפחת לוחמים עם מסורת קרב מהסבא גדעון ועד אחרון הנכדים, בטרם נפל בעזה, הספיקו אביו ואחיו של רס"ן ג'מאל עבאס לתפוס אותו ברשת הקשר הצה"לית. אביו, ענאן, המשרת כאל"מ במיל', אמר: "אתם חוד החנית של הלוחמים, תשמרו על עצמכם".

סמ"ר עדי חרב, מבית ג'ן, לוחם בסיירת נח"ל, חטיבת הנח"ל, נפל בקרב בעזה, בן 19 בנופלו. הוא התגייס לפני כשנה להיות לוחם בסיירת נח"ל, כפי ששאף כל חייו להילחם, ונהרג בקרב ברצועת עזה. הוא הותיר אחריו הורים, 4 אחיות ואח אחד.

עדי היה אמור לחגוג 20 בשבוע שבו נהרג בני משפחתו ספדו לו "43 ימים לא ראינו אותך עדי, וכולנו חיכינו בציפייה דרוכה ליום חמישי, ה-23 בנובמבר, בתאריך הזה היינו אמורים לחגוג איתך את יום הולדתך ה-20, איך יעלה על הדעת שלא נחכה? הרי כבר ראינו אותך בעיני רוחנו, מתרומם מעל כתפינו בשמחת אין קץ של עוד יום הולדת", אמרו בכאב.

סמ"ר סופיאן דגש (21) ממגאר, לוחם בגדוד ההנדסה 601 שבעוצבת 'עקבות הברזל' (401), נפל בקרב בצפון רצועת עזה. ביום ה-70 למלחמה הוא כתב: "אחרי חודשים שלא ראיתי בית, אני מתגעגע לכולם. ראיתי הכול במלחמה הזאת וגם גדלתי ולמדתי הרבה. לכל זה יש מחיר כבד מאוד – איבדתי חברים, הפסדתי שותפים וראיתי מראות קשים".

רס"ר אנואר סרחאן בן ה-26 מחורפיש היה מעורב בתאונה בין ג'יפ צבאי ומשאית סמוך לגוש עציון. הרכב התהפך על צידו, והתחמושת שהייתה בתוכו החלה לבעור ולהתפוצץ. כוחות רפואה ניסו לחלץ את הפצועים, אך קבעו את מותו של סרחאן במקום. המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית ספד לו "מאה ימי המילואים של אנואר הם תמצית נוף חייו. ראשון לעזור, חברותי, מתנדב לכל משימה. צעיר שאהב את החיים ואהב לסייע לזולת".

סרן ווסים מחמוד (23) מבית ג'ן, סגן מפקד פלוגה בגדוד 601 של עוצבת עקבות הברזל (401), נפל בקרב בדרום רצועת עזה. ווסים נהרג בתקרית קשה ברפיח. הוא פיקד על הנמר"ה שבה שהו לוחמים – ונפגע ממטען. מכריו של ווסים ז"ל סיפרו כי הוא היה צפוי להשתחרר משירות בצה"ל ולהתחיל ללמוד, הוא נהרג בליל חג הקורבן וכל האירועים בכפרו בוטלו כאות הזדהות והערכה לו. סבו של סרן ווסים מחמוד ז"ל היה החלל הדרוזי הראשון בבית ג'אן, ב-1.4 היה צריך לצאת לחופשה של שלושה חודשים לפני הלימודים, אך במקום הוא נשאר בצבא כדי להילחם עם חייליו.

סרן ג'לאא איברהים מסאג'ור (25), מפקד פלוגה בגדוד ההנדסה 601 של עוצבת עקבות הברזל (401), נפל בקרב בדרום רצועת עזה. הוא הותיר אחריו אם ו-12 אחים, רבים מהם בתפקידי ביטחון משמעותיים. מסאג'ור היה האח הרביעי במשפחה שמשרת בחיל ההנדסה.

ג'זאא אבראהים, אחיו של ג'לאא המשרת בתור קצין באוגדה 91, אמר כי "בפעם האחרונה הוא היה בבית ב-15 ביוני בליל חג הקורבן. באותו יום נהרג סרן ווסים מחמוד ז"ל מבית ג'אן. הוא נסע לשם כי הוא הכיר אותו. לאחר מכן הוא הגיע הביתה, נפרד מכולם ונסע לעזה". הוא הוסיף: "הפצרנו בו להישאר אבל הוא כל כך רצה לחזור כבר. לצערי לא הספקתי להיפרד ממנו. אנחנו ארבעה קצינים בחיל הנדסה ועוד שניים במשטרה ובמג"ב, חיים את תקופת המלחמה ביומיום. בצבא אנחנו מכינים את עצמנו נפשית לגרוע מכל, בסוף הסטטיסטיקה נוגעת בכולם. אנחנו שישה אחים, אז זה לא ידלג מעלינו לצערי. אני אישית הייתי ערוך לזה, אבל עדיין הכאב מכה בנו".

העדה הדרוזית בישראל מהווה 1.6% מכלל האוכלוסייה עם יותר מ-85% מתגייסים, רובם ליחידות לוחמה למרות מצוקות קשות, רק לפני שבוע ראשי רשויות דרוזיות הפגינו במחאה על חוסר תקצוב לרשויות המקומיות הסובלות מגירעונות גדולים ומחוסר תקצוב בשוטף, במיוחד בתקופת המלחמה. עשרת אלפים בתים של אזרחים דרוזים מחוברים לחשמל פיראטי בגלל אי הסדרת בנייה בכל היישובים הדרוזיים.